אוסטיאופורוזיס (דלדול עצם, בריחת סידן) היא מחלה המאפיינת בעיקר מבוגרים, אך מתברר כי היא עלולה לפגוע גם בילדים. איך מאבחנים? כיצד מטפלים? זהו עצם העניין
מאת: ד"ר נועה גרובר
אוסטיאופורוזיס (דלדול עצם, בריחת סידן) היא מחלה שמזוהה בעיקר עם הגיל השלישי. עם זאת, המחלה איננה פוסחת גם על ילדים. המחלה נגרמת משילוב של גורמי סיכון שונים: מחלה גנטית או מחלת רקע, בשילוב עם תת תזונה וחוסר ניידות.
אוסטיאופורוזיס הינה מחלת עצם המאופיינת על ידי צפיפות עצם נמוכה ופגיעה ברקמת העצם, דבר המוביל לסיכוי גדול יותר לשברים. לאורך כל חיינו, עצם חדשה נבנית ועצם ישנה מתפרקת ותחלופה זו של עצם ישנה בחדשה מגיעה לשיאה בתקופת ההתבגרות. אוסטיאופורוזיס מתרחשת כאשר סך כל כמות העצם הנספגת עולה על כמות העצם הנוצרת.
מה הם הגורמים לאוסטיאופורוזיס?
ישנם גורמים שונים לאוסטיאופורוזיס בילדים, חלקם מסיבות ראשוניות, כלומר בעיה במבנה העצם וחלקם מסיבות שניוניות, כלומר משניות למחלה אחרת.
הצורה השכיחה ביותר של אוסטיאופורוזיס ראשוני היא הצורה המוכרת במבוגרים, בנשים לאחר הפסקת הווסת וירידה ברמת הורמוני המין, ובגברים בגיל מאוחר יותר.
בילדים, הצורות הראשוניות הן בעיקר תורשתיות. אלו הן מחלות גנטיות ונדירות יחסית לסיבות השניוניות, ולרוב הן חלק מהפרעות ברקמת החיבור. רקמת החיבור בגוף מורכבת מרשת חלבונים וחומרים שונים, שמהווה אחת מהשכבות באיברים שונים, למשל עצמות, מפרקים, עור וכלי דם. רקמת החיבור מקנה חוזק ואלסטיות לאיברים בגוף.
אוסטיאופורוזיס שניוני נובע ממחלה כרונית ברקע או מטיפולים שונים. מחלות או מצבים אשר עלולים לגרום לאוסטיאופורוזיס הינם, בין היתר: חוסר פעילות גופנית וחוסר ניידות, מצבי תת תזונה, בעיקר תזונה דלה בסידן וויטמין D, אנורקסיה נרבוזה, מחלות דלקתיות כמו צליאק וסיסטיק פיברוזיס, מחלות כליה כרוניות ושימוש ממושך בסטרואידים.
איך מאבחנים אוסטיאופורוזיס בילדים?
האבחנה היא שילוב של קליניקה והדמיה. לצורך האבחנה דרושים שברים ללא חבלה משמעותית.
הקריטריונים לאבחנה הם אחד מהבאים:
•שני שברים או יותר בעצמות הארוכות של הגפיים העליונות
• שבר אחד בעצם ארוכה של הגפיים התחתונות או שבר דחיסה בחוליה בעמוד השדרה
• בנוסף לשבר/ים צריכה להיות צפיפות נמוכה בבדיקת צפיפות עצם, לפי מדד המתוקנן לגיל, מין ומשקל הילד. מקובל להתייחס למדד שנקרא Z SCORE, והוא צריך להיות פחות ממינוס 2.
נהוג לבצע בדיקות דם בחשד לאוסטיאופורוזיס אשר כוללות סידן (בדם ובשתן), זרחן, רמת ויטמין D, PTH (שהוזכר לעיל), ואנזים שמשתחרר בין היתר מהעצמות הנקרא פוספטזה בסיסית.
האם ניתן למנוע אוסטיאופורוזיס?
לא תמיד ניתן למנוע התפתחות של אוסטיאופורוזיס. אולם כן ניתן להפחית את הסיכון על-ידי תזונה נאותה במוצרים המכילים סידן וויטמין D, עידוד פעילות גופנית, טיפול בבעיות תת משקל או עודף משקל, טיפול במחלות הרקע, במידת האפשר, והימנעות מתרופות, המשפיעות על צפיפות העצם, עד כמה שניתן.
תפריט צריכה יומי של סידן, לדוגמה, לפי גיל:
פעוט בגיל 1-3 שנים צריך לצרוך 500 מ"ג סידן ביום, למשל כוס חלב, פרוסת גבינה צהובה וחצי גביע גבינה לבנה (125 גרם).
ילד בגיל 4-8 שנים צריך לצרוך 800 מ"ג סידן ביום, למשל גביע קוטג' (250 גרם), כוס חלב/שקית שוקו, פרוסת גבינה צהובה וגביע יוגורט/מעדן גדול.
ילד/מתבגר בגיל 9-18 שנים צריך לצרוך 1,300 מ"ג סידן ביום, לדוגמא 2 פרוסות גבינה צהובה, כוס חלב, גביע קוטג'/גבינה לבנה (250 גרם), 2 כפות טחינה גולמית, גביע יוגורט וקופסת סרדינים (100 גרם).
יש לציין כי מזונות המועשרים בסידן ממוצרי החלב השונים, לרוב מכפילים את כמות הסידן הכוללת. לדוגמא, בכוס חלב מועשר (בסידן) פי 2 כמות סידן מאשר בכוס חלב רגיל.
מבחינת ויטמין D, המקור לויטמין D הוא בראש ובראשונה השמש. ויטמין D נספג עם שומן ומוצרי מזון עשירים בויטמין D הינם: דגים, ביצים וחלב. המינון היומי המומלץ של ויטמין D הינו 600 יחב"ל בגילאים 1-18 שנים.
מה הטיפול?
הטיפול כולל טיפול בגורם לאוסטיאופורוזיס, אם זה מחלת הרקע או הפסקת התרופה במידת האפשר. בהתאם לבירור שבוצע משלימים חסרים בסידן, בזרחן ובויטמין D, או באמצעות תזונה נאותה ו/או כתוסף. הטיפול התרופתי לאוסטיאופורוזיס הינו ממשפחת התרופות הנקראות ביספוספונטים, אשר מקטינות את פירוק העצם ומגדילות את בניית העצם. אחת מהתרופות שבשימוש נקראת פמידרונט והיא ניתנת בצורה תוך ורידית.
(הכותבת נמנית על צוות היחידה לסוכרת ולאנדוקרינולוגיה ילדים, בית חולים לילדים על שם לילי ואדמונד ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר)