בריחת סידן או בריחה מהסידן?

הקשר בין צריכת סידן לחוזק העצמות והגנה בפני שברים

 

מאת פרופ' יוסף פולדש

 

לאחרונה התפרסמו בביטאון האיגוד הרפואי הבריטי (British Medical Journal; BMJ) שני מאמרים בהם נסקרו תוצאות מחקרים שבדקו את הקשר בין צריכת סידן (מחלב ומוצריו, ממזון בכלל או מתוספי סידן) לבין צפיפות העצם והגנה בפני שברים אוסטיאופורוטיים. הדיווחים בעיתונות הכללית על מחקרים אלה כללו קביעות נחרצות, בסגנון "צריכת סידן מוגברת לא תורמת לעצם" או "הסקירות מנתצות את השילוש הקדוש של סידן-חלב-עצמות חזקות".

 

חשוב להתייחס לפרסומים החדשים בהקשר הכללי של מחלוקת ארוכת שנים הקיימת בקהילייה המדעית לגבי החשיבות של מרכיבי תזונה, ובראשם הסידן, לבריאות העצם ומניעת שברים. הסיבה למחלוקות אלו נעוצה בעובדה שאיכות הנתונים המחקריים בכל הקשור להתערבויות לא-תרופתיות (תזונה ותוספי תזונה, כולל ויטמין D, פעילות גופנית ומרכיבי אורח חיים בכלל) – היא ברמה נמוכה בהשוואה למחקרים המבוקרים של תרופות חדשות, שהם אקראיים, מבוקרים וכפולי סמיות. הדבר נכון במיוחד לגבי מחקרים מבוקרים שבודקים השפעת תזונה ואורח חיים  על הפחתת שברים. מחקרים אשר עלותם גבוהה ביותר (מאות מיליוני דולרים) ואין שום סיכוי להשקעה בסדר גודל כזה כשמדובר במרכיבי תזונה.

 

לפיכך, המידע הקיים בנוגע להשפעת סידן (במזון ו/או תוספים) על העצם, מקורו בעיקר ממחקרי תצפית,חלקם קטנים, תוך שימוש בטכניקה של קיבוץ נתוני המחקרים, שהיא בעייתית בפני עצמה. זאת הסיבה שהנתונים הקיימים  ניתנים לפירושים שונים. חשוב לציין, שגם על-פי ממצאי הסקירות ב-BMJ, הייתה הפחתה קטנה אך מובהקת בשיעור כלל השברים ושברי החוליות (אם-כי לא של שברי הירך), וגם השפעה חיובית קלה על צפיפות העצם. השפעות חיוביות אלו על העצם לא ניצפו בקרב המשתתפים שצרכו כמות גבוהה של סידן בתזונה. נקודה חשובה נוספת מתייחסת לחולי אוסטיאופורוזיס הנזקקים לטיפול תרופתי: אין אף מחקר רציני שהוכיח יעילות של תרופות למניעת שברים ללא תוספת סידן.

 

אם נתייחס לכמות של צריכת הסידן היומית, החוקרים שפירסמו את הסקירות האחרונות תומכים בגישה הנפוצה בצפון אירופה, ועל פיה הצריכה היומית הרצויה של סידן היא בשיעור 700-800 מ"ג. כמות כזאת ניתן להשיג ברוב המקרים באמצעות תפריט תזונתי מתאים. מאידך, הגישה בארה"ב גורסת שהצריכה היומית המומלצת לנשים מעל גיל 50 ולגברים מעל גיל 70 היא 1,200 מ"ג ליום. כמות זאת קשה לקבל מהתזונה בלבד, במיוחד אם לא צורכים חלב ומוצריו. ובמקרים אלה יש מקום לשקול נטילת תוספי סידן.

 

ומה בישראל? צריכת הסידן הממוצעת מהתזונה במבוגרים בישראל היא כ-500 מ"ג ליום. המלצות נייר העמדה של העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס (עיל"א) מתייחסות לנשים ומתבססות על ההמלצות בארה"ב, דהיינו צריכת סידן יומית של 1,000 מ"ג עד הפסקת מחזור הווסת ו-1,200 מ"ג לאחר מכן. חשוב לשים לב שמדובר בצריכת סידן כוללת, הן מהתזונה והן מתוספים (במידה ונלקחים). צריכת סידן בכמויות אלו נחשבת לבטוחה. אין שום הצדקה לצרוך סידן בכמויות גדולות יותר. אצל נשים שמשקל גופן נמוך, ייתכן וניתן להסתפק בצריכה יומית נמוכה יותר.

 

לנשים לאחר גיל המעבר מומלץ גם לקחת תוסף ויטמין D: המינון הבסיסי הוא של 800-1,000 יחידות ליום והכמות גדולה יותר במקרים בהם אובחן חוסר ויטמין D.

 

 

גיל (שנים)כמות הסידן היומית (מ"ג)
1–3 שנים500
4–8 שנים800
9–18 שנים1,300
19 שנים עד הפסקת מחזור הווסת1,000
נשים לאחר הפסקת מחזור הווסת1,200
נשים בהיריון ובהנקה ונשים מיניקות1,000–1,300