ויטמין D- אמת ומיתוס

 

פרופ' צופיה איש שלום, סיו"ר עיל"א, מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת, בית חולים

אלישע, חיפה

ויטמין D הוא הורמןן /ויטמין שחשיבותו נתגלתה בתקופת המהפכה התעשייתית, בעת תחלואה נרחבת של ילדים ברככת, מחלה שבה נוצרות עצמות רכות שאינן מסוגלות לעמוד בעומס שגרתי של הליכה ועמידה. הויטמין הוכח כמשפיע על ספיגת הסידן במעי ועל הכנסת הסידן לעצם ולכן הוא חיוני לשמירה על בריאות העצם. למרות החשיבות המוכחת של ויטמין D, נראה שיש לא מעט מיתוסים שהשתרשו בתודעת הציבור והגיע הזמן להפריכם:

חשיפה לשמש מספיקה כדי שהגוף ייצר בעצמו ויטמין D – ויטמין D מיוצר בגוף האדם כאשר העור נחשף לקרניים אולטרא-סגוליות, אך על אף העובדה שאנו חיים בארץ שטופת שמש, יותר ויותר אנשים מגלים בבדיקות דם שיש להם חוסר בויטמין D הסיבות לכך הן מגוונות: כך למשל, המודעות (הברוכה) לסרטן העור הביאה אותנו לנקוט במניעה בחשיפה לשמש ורובנו נוהגים למרוח קרם הגנה מן השמש. בנוסף, ככל שעולה הגיל היכולת של הגוף לייצר ויטמין D קטן, כך שאין די בחשיפה לשמש כדי לספק את המנה היומית הנדרשת כדי לשמור על בריאותנו.

תוספת של ויטמין D חיונית רק לתינוקות – כל אם טרייה מכירה את טיפות ויטמין D, שהאחות בטיפת החלב נתנה לה והסבירה שהן חיוניות להתפתחות תקינה של עצמות התינוק. ההמלצה כיום היא לתת שתי טיפות ביום החל מיום הלידה ועד גיל שנה, על מנת להבטיח התפתחות תקינה של השלד. אך במחקר בינלאומי שחקר רמות של ויטמין D בקרב 2,589 נשים הסובלות מאוסטיאופורוזיס, לאחר גיל הבלות מ-18 מדינות שונות בעולם, נמצא כי 60-80% מהנשים בגיל המעבר הסובלות מהמחלה, סובלות גם ממחסור בוויטמין D

אם התזונה שלו מבוססת על מוצרי חלב ודגים, אין לו צורך בתוספת של ויטמין D – המנה המומלצת של ויטמין D היא של 800 – 1,000 יחידות בינלאומיות ליום או 5,600 -7,000 יחי לשבוע. אמנם יש מזונות המכילים כמות נאה של הוויטמין (למשל, בכוס חלב מועשר יש 100 יחי, וב- 30 גרם דג סלמון יש 142 יחי), אך צריכה שבועית של ויטמין D שווה לאכילה של 150 ביצים.

כל המרבה בנטילת ויטמין D הרי זה משובח, מומלץ להגיע לרמה גבוה ככל האפשר בדם : לא. כמו כל חומר ביולוגי, גם ויטמין D מועיל , כאשר הוא נמצא בטווח מוגדר, שלגביו קיימת הוכחה מחקרית ליעילות. IOM (מכון רפואי קובע מדיניות בארהייב ובקנדה) קבע שריכוז של 25OHD בדם (בדיקה המודדת רמת ספיקה של ויטמין D) מעל 20 נ״ג/מ״ל או מעל 50 נמול/ל מספיקה להבטחת בריאות העצם. מאידך במחקרי תצפית נמצא שרמה מעל 36 נ״ג/מל או מעל 90 נמול/ל כרוכה בעלית סיכון לארועים לבביים, כך שעדיף להיות בטווח הבטוח בין ערכים אלה ולא להפריז בנטילת הויטמין.

עדיף להשתמש בויטמין D טבעי המשווק כתוסף מזון ולא בתכשיר שמיוצר בבית חרושת כתרופה: לא

מדויק. כל התכשירים , גם תוספי המזון ה״טבעיים" מיוצרים בבתי חרושת. היתרון של תכשיר המיוצר כתרופה שעליו להכיל ריכוז מדויק של הויטמין בכל כדור וכל מנת יצור המשתחררת מבית החרושת עוברת בדיקה קפדנית להוכחת התכולה המדויקת של הויטמין בכדור. ישראל ישנו רק תכשיר אחד שמיוצר כתרופה, ויטמין D של חברת מדיטק המכיל 1000 יחב״ל של ויטמין D לכדור.

מחסור בויטמין D יפגע רק בנשים – לא. כיום ידוע כי כשמונה מיליון נשים ושני מיליון גברים בארה״ב סובלים מאוסטיאופורוזיס ובישראל כ-600,000 איש סובלים מהמחלה. מדובר במחלה שכיחה המופיעה גם בקרב נשים וגם בקרב גברים, במהלכה חלה ירידה בחוזק ובמסת העצם, אשר מעלה את הסיכון לשברים. אחת משלוש נשים מעל גיל 50 ואחד משבעה גברים מעל גיל 60 סובלים מאוסטיאופורוזיס. השפעת המחלה על תחלואה ותמותה של גברים ונשים היא זהה, ואף גדולה יותר מהשפעתן של מחלות כמו מחלות לב ומחלות ממאירות.

ניתן לטפל באוסטיאופורוזיס רק באמצעות תרופות – לא מדויק. כיום קיימות מספר אופציות לטיפול במחלה. משפחת התרופות העיקרית לטיפול ומניעה של אוסטיאופורוזיס היא הביספוספונטים. תרופות אלו מונעות את פירוק העצם ובכך גורמות לשינוי ביחס הכוחות של תהליכי בנייה ופירוק, לטובת בניית העצם. מכיוון שהוכח כי יעילות הטיפול התרופתי גבוהה יותר בקרב הנשים אצלן רמות הוויטמין D היו תקינות או גבוהות יחסית, בהשוואה לאלו בעלות הרמות הנמוכות של הוויטמין, יש לשלב בין התרופות לויטמין D עם זאת, אין די מודעות כיום לחשיבותו הרבה של ויטמין D ומכאן גם המעטה בנטילתו. ההמלצה, כאמור, היא ליטול גם תרופה ממשפחת הביספוספונטים וגם ויטמין D כיום יש תרופות שמכילות בכדור אחד את הביספוספונטים ואת המנה המומלצת השבועית של ויטמין D

כנסו לפייסבוק
הרשמו לניוזלטר