טיפול

 

הטיפול בהיפופרתירואידיזם מכוון  לסימפטומים ולבדיקות המעבדה הפרטניים. מטרת הטיפול היא להביא את רמת הסידן בדם לערך גבוה מספיק לשם הקלה על הסימפטומים, אך להימנע מהעלאה מופרזת של רמת הסידן בדם או בשתן. הטיפול יכול להשתנות על פי חומרת המחלה, הסימפטומים הייחודיים, גיל החולה ומצבו הבריאותי הכללי, העדפות אישיות וגורמים נוספים. מומלצת בדיקה אצל רופא/ה למחלות של המערכת האנדוקרינית (אנדוקרינולוג/ית) לשם טיפול אופטימלי, סקר בני משפחה ובדיקות מיוחדות.

הטיפול הראשוני להיפופרתירואידיזם הוא בתוספי סידן דרך הפה, ובנגזרת פעילה של ויטמין D, למעט במקרים של היפופרתירואידיזם מישני לחסר במגנזיום.  (במקרים אלה הטיפול מכוון לתקן את רמת המגנזיום, למשל על ידי תוספי מגנזיום).

קיימים סוגים שונים של תוספי סידן, ותיתכן שונות במידת יעילותם בחלק מהמקרים. מינונים גבוהים של סידן עלולים לגרום לתופעות לוואי במערכת העיכול, כגון עצירות ויש לקחת אותם רק בהוראת רופא/ה.

ויטמין D לטיפול בהיפופרתירואידיזם צריך להינתן כנגזרת פעילה (למשל 1אלפה ויטמין D3). הטיפול בנגזרות פעילות של ויטמין D עלול לגרום לסיבוכים כגון השקעת מלחי סידן בכליות (נפרוקלצינוזיס) , יצירת אבני כליה, והפרעה לתפקוד הכליה, ולכן מחייב ניטור תקופתי על ידי בדיקות מעבדה.

במקרים מסויימים, בייחוד באלה עם תסמינים קשים על רקע רמה נמוכה של סידן בדם, יש צורך לטפל על ידי סידן תוך ורידי בזריקה או בעירוי.

לעתים נדרשת תוספת של תרופה ממשפחת התיאזידים, וזאת כאשר הפרשת הסידן לשתן גבוהה. תרופות אלו מקטינות את הפרשת הסידן לשתן ועשויות לעזור באיזון של מטופלים בסידן וויטמין D.

יש מקרים שעשויים להינות מאיזון טוב יותר בעקבות שינויים בתזונה:  צריכה מוגברת של מוצרי חלב, דגני בוקר, ועלים ירוקים, והפחתת צריכת ממוצרים עתירי זרחן כגון משקאות קולה, ביצים ובשר.

טיפול חדש

טיפול עם הורמון הפרתירואיד אושר לשימוש ב-2015, ויכול להועיל באיזון מקרים שאינם מאוזנים במידה אופטימלית עם הטיפול המוקבל. הטיפול ניתן בזריקה יום- יומית.

הרשמו לניוזלטר