כמה עובדות על בדיקת צפיפות עצם.

מאת ד"ר איריס ורד

 

צפיפות העצם היא מדד חשוב לחוזק העצם;  ככל שצפיפות העצם נמוכה יותר, כך הסיכון לשברים רב יותר. צפיפות העצם מגיעה לשיא בגיל 20 לערך ויורדת בהמשך.  תהליך הירידה מושפע מגורמים שונים ובהם תורשה, תזונה, מידת הפעילות הגופנית, עישון, מחלות ותרופות שונות. קצב ירידת צפיפות העצם מהיר במיוחד בנשים בשנים הראשונות לאחר הפסקת המחזור.

בדיקת צפיפות העצם היא מדידה לא פולשנית של חוזק העצם, העוזרת לאבחון מוקדם של  אוסטיאופורוזיס ולהערכה של מידת הסיכון לשברים. בדיקת צפיפות העצם בשיטה רנטגנית בשם  DXA היא אמצעי קליני נפוץ  לבדיקה ישירה של צפיפות חוליות עמוד השדרה, צוואר הירך ועצם האמה.

בדיקת צפיפות העצם נחוצה אם יש חשש לדלדול העצם , ואם  לתוצאות הבדיקה צפויות להיות השלכות מעשיות על דרך הטיפול בנבדק.

צפיפות העצם מדורגת ל-3 מצבים על פי ערך T-score. ערך זה מבטא את המרחק בין התוצאה הפרטנית של נבדק מסויים לבין הערך הממוצע של צפיפות העצם בצעירים.

  • T-score גבוה מ-1.0- : מצב תקין
  • T-score נמוך מ-2.5- : אוסטיאופורוזיס
  • T-score בין 1.0- ל-2.5-: אוסטיאופניה

10 שאלות נפוצות לגבי בדיקת צפיפות העצם:

  1. האם חייבים לעבור בדיקת צפיפות עצם כדי להיות מאובחנים עם אוסטיאופורוזיס?
    לא! אם קרה שבר אוסטיאופורוטי אופייני, כגון שבר בחוליה בעמוד השדרה, צוואר הירך, הזרוע או האגן, לאחר חבלה לא משמעותית הרי שמדובר בעצם שברירית, ומצב של סיכון גבוה לשברים נוספים.  במקרה זה ניתן  לאבחן אוסטיאופורוזיס גם ללא מדידה של צפיפות העצם.
  2. האם חייבים לעבור בדיקת צפיפות עצם כדי לקבל טיפול לאוסטיאופורוזיס?
    לא! צריך לקבל טיפול למניעת שברים אוסטיאופורוטיים אם קרה כבר שבר אוסטיאופורוטי משמעותי, ללא תלות בתוצאות בדיקת צפיפות העצם.
  3. עברתי בדיקת צפיפות עצם בגיל 60  ונאמר לי שיש לי אוסטיאופניה קשה. האם  יש מקום לדאגה?
    על פי הנחיות הארגון הבינלאומי למדידות צפיפות עצם אין לדרג את הצפיפות בטווח האוסטיאופני למצב קל, בינוני או קשה . עדיף אף לא להשתמש בכלל במונח אוסטיאופניה אלא  במונח פחות "חולני" כגון צפיפות עצם נמוכה.

צפיפות עצם בטווח האוסטיאופני בגיל 60, כאשר אין גורמי סיכון נוספים  אינה קשורה בסיכון גבוה לשברים לטווח של כ-10 שנים.

  1. עברתי בדיקת צפיפות עצם ראשונה בגיל 70, נאמר לי שאין לי אוסטיאופורוזיס. ושאין צורך לתת לי טיפול תרופתי. האם זה נכון?

לא בהכרח! מטרת הטיפול התרופתי היא להקטין סיכון לשברים אוסטיאופורוטיים. שברים אלה יכולים לקרות גם כאשר צפיפות העצם איננה בטווח האוסטיאופורוטי הרשמי. ניתן להעריך את הסיכון לשברים על פי שקלול גורמי סיכון כגון גיל, מגדר,  גובה, משקל, שברים קודמים, שבר ירך במשפחה, עישון, שימוש בתרופות כגון סטרואידים, נוכחות דלקת מפרקים, שתייה מופרזת של אלכוהול ועוד. שיטת שקלול נפוצה להערכת סיכון לשברים היא FRAX: שיטה זו מתחשבת בגורמי סיכון קליניים ובתוצאת צפיפות העצם בצוואר הירך.

כך למשל, אשה בת 70 עם T-score -1.8 וללא שברים קודמים אינה מוגדרת כאוסטיאופורטית,  והסיכון שלה לשברים על פי תחשיב FRAX  אינו גבוה.
לעומת זאת: אם מתווספים גורמים נוספים כגון עישון ושבר ירך אצל אחד ההורים הסיכון לשברים  עולה במידה משמעותית מאד. יש לשקול במצב זה מתן טיפול תרופתי למניעת שברים אוסטיאופורוטיים, וזאת למרות  שאין אבחנה של אוסטיאופורוזיס בבדיקת צפיפות העצם.

  1. יש לי סקוליוזיס של עמוד השדרה. האם אפשר לבדוק אצלי את צפיפות העצם?

סקוליוזיס היא מצב בו עמוד השדרה מפותל. לעתים קרובות אין אפשרות לבדוק בצורה אמינה את צפיפות העצם בנוכחות סקוליוזיס, והתוצאה עלולה להיות מוטה לערכים גבוהים או נמוכים מהצפיפות האמיתית. במקרה זה יש  להתרכז בבדיקת הצפיפות בצוואר הירך, ומומלץ לבדוק גם את עצם האמה.

  1. האם יש צורך בהכנות מיוחדות לבדיקת צפיפות העצם?
    כן! תוספי מזון המכילים סידן או ברזל עלולים לשבש את המדידה. אין לקחת תכשיר סידן או ברזל ביום הבדיקה. כמו כן חומרי ניגוד הניתנים בבדיקות דימות במכוני רנטגן או במכונים לרפואה גרעינית מפריעים למדידה. מומלץ שלא לעבור בדיקת צפיפות עצם לפני שחומרים אלה התפנו מהגוף. זמן הפינוי משתנה בהתאם לחומר הניגוד ועדיף "טווח ביטחון" של כחודש ימים עד לבדיקת צפיפות העצם.
  2. קיבלתי תשובה של בדיקת צפיפות עצם ללא חתימת רופא. כיצד עלי להתייחס לכך?
    המשמעות היא שאין מי שאחראי לתוצאת הבדיקה.
  3. עשיתי בדיקת צפיפות עצם אחרי שלקחתי טיפול תרופתי לאוסטיאופורוזיס במשך שלוש שנים ונאמר לי שיש שיפור גדול בצפיפות החוליות. האם אפשר לשמוח?
    לא בהכרח! עלייה בצפיפות יכולה לנבוע אכן מטיפול תרופתי מוצלח, אבל תיתכן עלייה גם עקב תהליכים לא רצויים, כגון שינויים ניווניים במפרקי עמוד השדרה, הסתיידויות ברצועות התומכות את עמוד השדרה, או אף שברים בחוליות.
    כדי להעריך את משמעות השינוי בצפיפות יש לבחון את התמונה הנילווית לפענוח בדיקת צפיפות העצם.  לעתים יש צורך בצילום רנטגן של עמוד השדרה, ביחוד אם הועלה חשד לשבר בחוליה. חשוב לכן כי התמונה הנילווית לפענוח תהיה באיכות טובה, עם אפשרות לראות את פרטי החוליות. בחלק ממכוני צפיפות העצם מועברת תמונה ברזולוציה נמוכה שאינה מאפשרת להעריך את מראה החוליות. יש לציין כי שברים בחוליות עלולים להתרחש ללא כאב חזק, ולהתגלות במקרה בעקבות דימות של עמוד השדרה.
  4. עשיתי בדיקת צפיפות עצם אחרי שטופלתי במשך שנתיים בתרופה לאוסטיאופורוזיס, ונאמר לי שמצבי החמיר, T-score בצוואר הירך ירד מ- 2.5- ל-2.7-. מה עושים?
    לכל אזור של השלד שנמדד בבדיקת צפיפות העצם יש טעות מדידה יחודית. שינויים שקורים בתוך טווח טעות המדידה אינם משמעותיים. שינוי מ- 2.5- ל-2.7- בבדיקת צוואר הירך אינו שינוי משמעותי. ניתן לקבל סטייה כזו בשתי מדידות שנערכות לאותו נבדק באותו יום. אם יש ספק לגבי יעילות הטיפול אפשר להעזר באמצעים אחרים כגון בדיקת סמנים ביוכימיים של העצם.
  5. עברתי בדיקת צפיפות עצם במכון שהופניתי אליו על ידי הקופה. השכיבו אותי על המכשיר והבדיקה הסתיימה תוך זמן קצר מאד. חברה שנבדקה במכון אחר תיארה לי תהליך יותר מורכב ואינני מבינה איך זה אפשרי?
    כדי להשיג מדידות טובות של צפיפות העצם בחוליות ובצוואר הירך יש צורך בתנוחות מדויקות, שאותן משיגים על ידי כריות תומכות מיוחדות. אי הקפדה על נהלי הבדיקה גורעת מאמינות התוצאות.