טיפול לאוסטיאופורוזיס עם ביספוספונאטים: איך פרשנות לא נכונה של מחקר מדעי עלולה לגרום לנזק כבד

ארגון האוסטאופורוזיס הבינלאומי, ה- IOF, התריע  כי פרסומים שנפוצו לאחרונה באמצעי התקשורת והרשתות החברתיות עלולים לגרום לדאגות לא-מוצדקות בקרב מיליוני אנשים המטופלים עם תרופות ממשפחת הביספוספונאטים לצורך מניעת שברים. 

 

פרסומים אלה נובעים מפרשנות לא נכונה של מחקר ראשוני בהיקף קטן* שעל פיו ביספוספונאטים עלולים להפחית את גמישות העצם ולגרום לה להיות יותר שברירית. 

 

נשיא ה-IOF, פרופ' סירוס קופר הכריז כי ביספוספונאטים נמצאים בשימוש קליני מזה שנים רבות ברחבי העולם והם מומלצים כתרופת קו ראשון למרבית הנשים לאחר גיל המעבר הסובלות  מאוסטאופורוזיס. תרופות נפוצות אלו נבחנו בקפדנות במחקרים מרובים שכללו מספר רב מאד של נבדקים, והוכיחו באופן עקבי את יעילות הטיפול להפחתת סיכון לשברים ואת בטיחותו.  

 

במחקר המדובר השתמשו בטכנולוגיה חדשה שבאה לבחון את המבנה המולקולרי של דגימת עצם מ-30 נבדקים שהשתייכו ל-3 קבוצות: א. אנשים שלא סבלו משברים, ב. נבדקים שסבלו משבר ירך ללא טיפול קודם, ג. כאלה שסבלו משבר ירך לאחר שטופלו עם ביספוספונאט. 

 

נמצא שלאנשים ללא שברים היה מיבנה גמיש יותר של העצם לעומת אלה שסבלו משבר. בהשוואה בין שתי הקבוצות  עם שבר נמצא שלאנשים שטופלו עם ביספוספונאטים הייתה מיבנה פחות גמיש וחוזק נמוך יותר של העצם לעומת מי שלא טופלו.  

 

לא ניתן להוציא מסקנות ברורות ממחקר זה מסיבות שונות, בין השאר המספר הנמוך של המשתתפים, הנתונים הקליניים המוגבלים והתכנון הבעייתי של המחקר. הנבדקים שנטלו ביספוספונאטים קיבלו טיפול זה עקב אוסטאופורוזיס, מה שמעיד שמלכתחילה הם היו בסיכון מוגבר לשברים.  לא נמסר כל מידע קליני על הנבדקים בשתי הקבוצות עם שבר, כמו למשל צפיפות העצם או גורמי סיכון אחרים לשברים. לא ניתן לכן לדעת אם ההבדלים במבנה העצם בין שתי הקבוצות עם שבר נובעים מההבדלים במצב הבסיסי של העצם , או מהשפעת הטיפול עם ביספוספונאטים.  

 

בגלל המיגבלות הללו לא ניתן להסיק ממחקר זה מסקנות לגבי יעילות ובטיחות של ביספוספונאטים למניעת שברים. לעומת זאת יש לזכור כי מחקרים קליניים מרובים  ורחבי-הקף הוכיחו בעקביות את יעילות הטיפול ואת בטיחותו. 

יש חשיבות רבה מאד למניעת שברים באנשים בסיכון גבוה. שברים אוסטופורוטיים, ביחוד בחוליות ובירך הם אירועים מסכני – חיים, מלבד היותם גורם  חשוב לכאב, מגבלות תפקודיות ופגיעה ביכולת לחיים עצמאיים . 

 

פרופ' קופר הדגיש כי תוצאותיו של מחקר ראשוני זה, שמסקנותיו מוגבלות ביותר עקב תכנונו, אינן צריכות לגרום לשום שינוי בעשייה הקלינית ובשימוש בתרופות אלו. חיוני כי מטופלים עם ביספוספונאטים לא יפסיקו את הטיפול עקב הפרסומים באמצעי התקשורת והרשתות החברתיות, אלא יתמידו בטיפול כדי לשפר את הסיכוי למנוע שבר ואת הסיבוכים הקשים האפשריים בעקבותיו.  

 

*.    Shaocheng Ma, En Lin Goh, Tabitha Tay, Crispin C. Wiles, Oliver Boughton, John H. Churchwell, Yong Wu, Angelo Karunaratne, Rajarshi Bhattacharya, Nick Terrill, Justin P. Cobb, Ulrich Hansen, Richard L. Abel. Nanoscale mechanisms in age-related hip-fractures. Scientific Reports, 2020; 10 (1) DOI: 10.1038/s41598-020-69783-5

 

מאת: ד"ר איריס ורד, אנדוקרינולוגית בכירה במכון האנדוקריני במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.