כך מצא אחד המחקרים בגיליון דצמבר של הירחון International Osteoporosis – – הירחון המדעי של איגוד האוסטיאופורוזיס הבינלאומי. עוד בסקירת המאמרים: האם הסיכון לשבר שני דועך עם הזמן? יעילות ובטיחות הטיפול עם רומוסוזומאב, האם יש הבדל בין גברים לנשים בקצב ההתאוששות משבר? עד כמה נפוץ שבר ירך שני? ומבחן "חסידה" לסיכון לשבר.
האם הסיכון לשבר שני דועך עם הזמן?
מחקר מבוסס אוכלוסייה במחוז מניטובה בקנדה בחן את השינוי בסיכון לשבר שני לאורך זמן. ידוע כי הסיכון לשבר שני גבוה במיוחד בשנתיים הראשונות לאחר השבר הראשון ("שבר מאיים"), ונותר מוגבר גם למשך 25 שנים. מטרת המחקר הייתה לאפיין את השינויים החלים בדרגת הסיכון במהלך העשור הראשון לאחר שבר. זוהו 22,105 נשים בגיל ממוצע 74.1 ו-7589 גברים בגיל ממוצע 71.8 שסבלו משבר אוסטאופורוטי משמעותי ראשון (חוליה, ירך, זרוע או אמה) אחרי גיל 50 בין השנים 1989-2006. לכל אחד מהם הותאמו 3 מקרי ביקורת, ללא שברים, נמצא שהסיכון לשבר שני היה גבוה מהסיכון לשבר ראשון בקבוצת הביקורת בכל נקודות הזמן, ללא הפחתה משמעותית בסיכון אחרי השנתיים הראשונות.
מסקנת החוקרים היא כי הסיכון לשברים אוסטאופורטיים עיקריים בכלל והסיכון לשבר ירך בפרט נותר גבוה בכל קובצות הגיל והמיגדר לאורך 10 שנים אחרי השבר בראשון. הייתה נטייה להפחתה צנועה בלבד במידת הסיכון עם הזמן בנשים בנות 65 ויותר.
מטה-אנליזה של יעילות הטיפול עם רומוסוזומאב בנשים אוסטאופורוטיות לאחר המנופאוזה.
רומוסוזומאב הוא נוגדן מונוקלונלי לסקלרוסטין, הניתן בזריקה פעם בחודש למשך שנה ורשום לשימוש בנשים לאחר המנופאוזה. הטפול גורם להאטת פרק העצם ומעודד בניית עצם חדשה, ובסיומו יש להמשיך עם תרופה המאיטה את פרוק העצם. מחברי המאמר ערכו מטה-אנליזה: שיטה בה מנתחים תוצאות של קבוצת מחקרים העוסקים באותה שאלה, על מנת לתגבר את העוצמה הסטטיסטית של כל מחקר בפני עצמו. נסרקו 179 מחקרים קליניים מבוקרים שבוצעו עם תכשיר זה. נמצאו 10 מחקרים ראויים למטה-אנליזה על יעילות התרופה, והם כללו 6137 נשים שטופלו בתרופה ו- 5732 בקבוצות הביקורת. נמצא שהטפול הפחית במידה משמעותית את הסיכון לשברים בחוליות, שברים מחוץ לעמוד השדרה ושברים קליניים מסוגים שונים. כמו כן נמצאה עלייה משמעותית בצפיפות החוליות והירך והפחתה משמעותית בסיכון לנפילות.
שמונה מחקרים נכללו במטה-אנליזה של בטיחות התרופה, עם 6812 נשים שטופלו עם רומוסוזומאב ו- 6066 נשים בקבוצת הביקורת. לא נמצא שעור עודף של תופעות לוואי עם הטפול, הן תופעות לוואי בכלל והן תופעות לוואי חמורות.
טפולים מקדמי בניית עצם מומלצים לאוסטאופורוזיס חמורה עם סיכון גבוה לשברים (T-score נמוך מ-2.5 עם שבר קודם, או שברים מרובים בחוליות).
האם שפעת מגבירה סיכון לשברים?
שפעת היא גורם חשוב לתחלואה ולתמותה עקב סיבוכים במערכת הנשימה, הלב וכלי הדם. מחקר שוודי זה מציג סיבוך חדש של המחלה. החוקרים בחנו את נתוניהם של 6604 גברים ונשים בני 65 ויותר שאושפזו עקב שפעת, והשוו אותם לקבוצת ביקורת מותאמת גיל ומיגדר שכללה 330,200 גברים ושנים שאושפזו מסיבות אחרות. הגיל הממוצע היה 80.1 שנים, וכמחציתם היו נשים, הסיכון לנפילה וחבלה או שבר במהלך השנה לאחר היה האשפוז עקב שפעת היה גבוה במידה מובהקת ב-28% לעומת מי שאושפזו מסיבות אחרות. הסיכון נותר בעינו גם לאחר התאמות לגורמי סיכון אחרים.
מסקנת החוקרים היא כי נשים וגברים מבוגרים שאושפזו עקב שפעת עונתית היו נתונים בסיכון מוגבר לנפילות ולשברים במהלך השנה לאחר השחרור מבית החולים.
האם יש הבדל בין נשים לגברים בקצב התאוששות משבר?
ידוע כי התמותה בעקבות שבר אוסטיאופורוטי גבוהה יותר בגברים, אך לא היה ידוע אם יש שוני בין גברים לנשים בקצב ההתאוששות של הנותרים בחיים. מטרת המחקר שנערך באוסטרליה הייתה לבדוק את מהירות התאוששות איכות החיים במהלך השנה לאחר שבר בקרב גברים ונשים בקהילה. המחקר כלל 695 גברים ונשים בני 50 לפחות (אחוז הנשים היה 77.1%). כולם ענו על שאלונים מקובלים להערכת איכות חיים ב-3 נקודות זמן: שבועיים לאחר השבר (בשאלון זה נבדקו נתונים על התקופה שקדמה לשבר), וכן 4 ו-12 חדשים לאחר השבר. התפלגות הנבדקים לפי מיקום השבר הייתה 150 עם שברים בירך, 261 עם שברים של האמה, 61 עם שברים בחוליות ו-52 עם שברים בזרוע.
לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים החיים בקהילה בקצב התאוששות איכות החיים לאחר שברים אוסטיאופורוטיים באתרים השונים בשלד.
עד כמה נפוץ שבר ירך שני?
במחקר רטרוספקטיבי שהתבסס על אוכלוסיית מחוז אונטריו בקנדה, זוהו 115,776 נשים וגברים (72.3% נשים) בגיל 66 לפחות (גיל ממוצע 81) שסבלו משבר אוסטאופורוטי ראשון בין ינואר 2011 ל- 03.2015 . נבדק הסיכון להארעות שבר שני עד 03.2017. השבר השני השכיח ביותר היה שבר ירך. כשליש משברי הירך קרו לאחר שבר ירך ראשון. משך הזמן החציוני עד הופעת השבר השני היה שנה וחצי לאחר השבר הראשון. שעור התמותה במהלך השנה אחרי שבר ראשון היה 15.9% בכלל הקבוצה ו- 26.2% אחרי שבר ירך ראשון, שעור התמותה בשנה הראשונה לאחר שבר ירך שני היה 25.9%.
מסקנת החוקרים היא שבתנאי עולם אמיתי אחר מכל ארבעה אנשים שסבלו משבר ראשון כלשהו יסבלו משבר ירך, ואחד מכל 3 אנשים שסבלו משבר ירך יסבלו משבר ירך שני תוך זמן קצר יחסית. נתונים אלה מדגישים את הצורך והחשיבות של התערבות מוקדמת לאחר שבר ראשון במטרה להפחית את הסיכון של שבר מאיים בירך, על כל סיבוכיו.
מבחן פשוט לסיכון לשבר.
תפקוד גופני וסיכון לנפילות הם גורמי סיכון חשובים לשברים. במחקרים קודמים בודדים נמצא שהיכולת לעמוד על רגל אחרת למשך פחות מ-10 שניות מנבאת סיכון לשברים. מטרת המחקר הנוכחי שנערך בשוודיה הייתה לבדוק את תרומתו של מבחן פשוט זה להערכת הסיכון לשברים, בנוסף לגורמי הסיכון הקליניים המוכרים. במחקר פרוספקטיבי שכלל 3028 נשים בגיל 75-80 נבדקה צפיפות העצם, נעשה מבחן עמידה על רגל אחת ונאספו נתונים על גורמי סיכון שונים. משך המעקב החציוני היה 3.6 שנים. משך עמידה קצר יותר היה קשור בעישון, בצריכת אלכוהול ותחלואת רקע כגון סוכרת, מחלות לב וראה. משך עמידה של פחות מ-10 שניות היה קשור בסיכון מוגבר פי 3.02 לשבר ירך, פי 1.76 לשברים אוסטאופורוטיים עיקריים ופי 1.61 לשברים מחוץ לעמוד השדרה. הסיכון המוגבר נותר משמעותי גם לאחר תיקון לגורמי הסיכון הידועים האחרים.
מסקנת החוקרים היא שזמן העמידה על רגל אחרת בנשים מבוגרות ניבא סיכון לשברים באופן בלתי תלוי בצפיפות העצם ובגורמי סיכון קליניים ידועים ויש מקום להתחשב בבדיקה פשוטה זו בעת הערכת הסיכון לשבר.
מאת: ד"ר איריס ורד. רופאה בכירה במכון האנדוקריני במרכז הרפואי שיבא, תל השומר ובמרכז בריאות האישה, רמת אביב.