זהירות: צריכה גבוהה של ויטמין D הובילה לאשפוז

 

 

יש דבר כזה יותר מדי: בבריטניה מדווח על גבר שהחל ליטול כמות עודפת של ויטמין D – פי מאות מהמומלץ, ונזקק לאשפוז בבית חולים בעקבות סיבוכים לבביים וכלייתיים

 

מאת דן אבן מתוך אתר "כמוני ".

המודעות הגוברת לחשיבותה של תזונה בריאה במניעת מחלות וטיפול בתהליכים פתולוגיים בגוף האדם מובילה רבים ליטול תוספי תזונה שונים במטרה לשפר את בריאותם. אולם למרות שתוספים למיניהם נחשבים "טבעיים" ובלתי מזיקים, נטילה לא מבוקרת במינון גבוה מדי עלולה לחולל נזקים. כך למד על בשרו לאחרונה גבר בריטי שהובהל לאחרונה לאשפוז לאחר נטילה מרובה של מעל ל-20 תוספי תזונה מדי יום, ובכלל זה ויטמין D בכמות הגבוהה במאות מונים מזו המומלצת בהנחיות תזונתיות מקובלות.

לפי המקרה, שמדווח השבוע בכתב העת BMJ Case Reports על ידי האנדוקרינולוג ד"ר אלאמין אלקונדי מבית החולים ע"ש וויליאם הארווי, המטופל שמע על תוספי התזונה בתוכנית רדיו, ובהמשך יצר קשר עם תזונאי פרטי כדי להיוועץ בדבר נחיצותם. לאחר הביקור המטופל החל לצרוך תוספי תזונה בכמויות מופרזות. כעבור חודש הוא החל לסבול מבחילות והקאות תכופות, כאבי בטן, שלשולים, לצד צלצולים באוזניים (טנטון) והתכווצויות ברגליים. 

 

 

מינון גבוה פי 250 מהמומלץ

בשונה מוויטמינים מסיסים במים, שבכמויות חריגות מופרשים בקלות מהגוף, ויטמינים המסיסים בשומן כמו ויטמין D וכן ויטמיני A, E ו-K מצטברים בכמויות עודפות בכבד ובתאי שומן לשימוש עתידי, וצריכה גבוהה מהם עלולה להוביל לרעילות.

במקרה הנוכחי, המטופל צרך מדי יום 150,000 יחידות בינלאומיות (יב"ל / IU) של ויטמין D – כמות הגבוהה פי 250 מזו המומלצת על ידי הארגונים המקובלים בתחומי התזונה הקלינית.

בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבותו של ויטמין D – ויטמין הנוצר בגוף האדם בעת חשיפה לשמש ומצוי גם במספר מזונות. ויטמין D חיוני לפעולות חיוניות של הגוף, ובעיקר לספיגת סידן וזרחן במערכת העיכול ולכניסת מינרלים לעצמות, ועל כן חשוב להקפיד על רמות תקינות של ויטמין D לשמירה על בריאות העצם ומניעת דלדול עצם, אוסטיאופורוזיס ושברים בעצמות. ללא ויטמין D לא מתבצעת ספיגה של סידן בעצמות. כמו כן, מחקרים רבים קושרים לאחרונה בין ויטמין D לבין פעילות נוגדת סרטן תוך בלימת תהליכים ממאירים, שיפור בחילוף החומרים בתאי שומן, תפקוד תאי מוח ותאי שריר, וכן תפקוד תקין של מערכת החיסון על ידי דיכוי תגובות חיסוניות פתולוגיות.

 

לפי ההמלצות התזונתיות של המכון לבריאות (IOM) בארה"ב (המלצות DRI), המאומצות גם בישראל, הצריכה היומית המומלצת של ויטמין D (מזון או תוסף) כדי לשמור על בריאות העצמות ומשק המינרלים בגוף, הן לצריכה של 400 יחידות בינלאומיות עד גיל שנה (10 מיקרוגרם); 600 יחידות בינלאומיות בגילי שנה עד 70 (15 מיקרוגרם); ו-800 יחידות בינלאומיות מעל גיל 70 (20 מיקרוגרם). ההמלצות הקליניות מורות בפירוש שלא לעבור את גבול ה-4,000 יחידות בינלאומיות ליום (100 מיקרוגרם).

 

לפי הדיווח, המטופל הפסיק ליטול את תוספי התזונה מיד כשהחלו להופיע התסמינים, אולם מצבו הוסיף להידרדר, וכעבור חודשיים הוא נזקק לאשפוז, לאחר שלא הפסיק להקיא, הוריד ממשקלו 12.7 ק"ג ופיתח הפרעות בתפקוד הכליות. בדיקת מעבדה הצביעו על הרעלת ויטמין D, אשר מכונה ברפואה 'היפרויטמינוזיס D' (Hypervitaminosis D). בעקבותיה, המטופל פיתח ספיגה עודפת של סידן ורמות גבוהות של סידן בדם – מצב הקרוי 'היפרקלצמיה', שהוביל להיחלשות העצמות וליצירת אבנים בכליות ואף פגיעה בתפקוד הלב והמוח.

 

המטופל נזקק לאשפוז למשך שמונה ימים וטופל בתרופות להורדת רמות הסידן בדם. בהמשך, במעקב שבוצע כעבור חודשיים מהשחרור נמצא כי רמות הסידן בדם שבו להיות תקינות, ורמות הוויטמין D בגוף השתפרו גם הן משמעותית, אם כי עדיין היו גבוהות מהמומלץ. בראיון לכלי תקשורת עדכן ד"ר אלקונדי כי המטופל מרגיש טוב יותר, אם כי עדיין לא שב לאיתנו, וביקש מרופאיו לספר על מצבו ברבים כדי להתריע ולמנוע מקרים דומים.

תסמינים של עודף ויטמין D כוללים סחרחורות, בלבול, ישנוניות ודיכאון, ובמקרים חריגים במיוחד קהות חושים ואף תרדמת. במצב זה גם נפגעת פעילות הלב, לחץ הדם עולה והלב פועם באופן לא סדיר. במקרים חריגים עלולה להיוותר פגיעה בתפקודי הכליות וכן פגיעות בחושי השמע והראייה.

 

חוסרים אצל עובדי הייטק וחרדים

על רקע המודעות הגוברת לוויטמין D, מחקרים רבים פורסמו בעשרים השנים האחרונות המתריעים מפני חוסרים באוכלוסייה, לרבות במדינות שטופות שמש כמו ישראל, ובעיקר בקרב מי שאינם חשופים לשמש באופן קבוע, לרבות עובדי משרדים ואנשים שאינם חושפים את גופם לשמש עקב לבוש ארוך מטעמי דת. 

מחקר מקיף בקופת חולים כללית שהקיף 198,834 ישראלים שנבדקו לרמות וויטמין D בשנת 2009 ולא נרשם להם תוסף של הוויטמין שנה קודם לכן, זיהה רמות נמוכות של הוויטמין בקרב נשים (51.8%) יותר מאשר גברים (45%) ובקרב נשים ערביות (84.8%) בשיעור שגבוה משמעותית מנשים יהודיות (48.1%). מחקר מהכללית שפורסם בנובמבר 2011 מצא חסר חמור במיוחד בוויטמין D בקרב יהודים תלמידי ישיבות מהעדה החרדית בירושלים, הנוהגים ללבוש בגדים ארוכים החוסמים את קרני השמש. במחקר נרחב שהקיף 34,874 מבוטחים בקופת חולים מכבי, וממצאיו פורסמו במארס 2011 בכתב העת European Journal of Clinical Investigation, זיהו חוקרים מהמרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) חוסרים משמעותיים של ויטמין D, ונמצא כי 79.2% סובלים מרמות נמוכות של הוויטמין. מחקר שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטאות בן גוריון וחיפה והמרכזים הרפואיים אלישע ורמב"ם ופורסם ביוני 2016 בכתב העת Nutrients, זיהה רמות נמוכות של ויטמין D בקרב עובדי הייטק בגילי 25 עד 65 שכפי הנראה אינם נחשפים לשמש ברמה מספקת. 

 

על רקע האופנה הגוברת של נטילת ויטמין D למניעת חוסרים, מספר מחקרים אומדים לאחרונה את תופעת נטילת עודף ויטמין D, כך, מחקר אמריקאי שבוצע על ידי חוקרים מהמכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), ובחן את היקף נטילת ויטמין D על סמך ממצאי סקר הבריאות והתזונה במדינה (NHANES 2013-2014), אשר פורסם ביוני 2017 בכתב העת JAMA, מצא כי 3.2% מהאמריקאים נטלו ויטמין D במינון יומי הגבוה מ-4,000 יחידות בינלאומיות – מינון גבוה מהרף העליון שקובעות ההמלצות, והעמידו עצמם בסיכון גבוה לרעילות. קרוב לחמישית (18%) נטלו כמות גבוהה מ-1,000 יחידות בינלאומיות של ויטמין D ליום, שאף היא נחשבת לגבוהה יותר מההמלצות המקובלות.

 

בשיחה עם כלי תקשורת התריע ד"ר אלקונדי כי בבריטניה אין פיקוח על תזונאים בכללותם, וכל אדם יכול לעסוק כיועץ תזונה – מה שעלול להוביל לתוצאות קשות כמו אלו שמהן סבל המטופל. בישראל אמנם קיים פיקוח של משרד הבריאות על מסגרות ההכשרה לתזונאים קליניים ודיאטנים, ולפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות בריאות משנת 2008, אסור לאדם להציג עצמו כ'דיאטן' או 'תזונאי' ללא תעודת מקצוע מטעם המשרד. תעודה זו ניתנת לאחר שלוש שנות לימוד, הכשרה מעשית בהיקף של 750 שעות ובחינת רישוי מטעם משרד הבריאות. יחד עם זאת, אנשי מקצוע העוסקים בישראל בייעוץ תזונתי בתחומי הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית, לרבות נטורופתים והומאופתים, אינם נמצאים תחת פיקוח של המשרד, ואין כל פיקוח על מסגרות ההכשרה למקצועות אלה ולא מתבצע רישום מוסדר של העוסקים בתחום. בדומה לתזונאים ודיאטנים, גם נטורופתים והומאופתים נוטים לספק המלצות למטופלים על נטילת תוספי תזונה שונים. לדברי ד"ר אלקונדי, "יש לעודד מטופלים להיוועץ עם רופא המשפחה בכל טיפול אלטרנטיבי ותוספי תזונה ותרופות שהם מבקשים לצרוך ללא מרשם".

 

 

קישור להודעה לעיתונות מטעם החוקר