פגיעה בבריאות העצם והשיניים אצל ניצולי שואה

 

פגיעה בבריאות העצם והשיניים אצל ניצולי שואה, גם 75 שנה אחרי

סיכון גבוה לבריאות העצם והשיניים אצל ניצולי שואה בשל רעב ומחלות בתקופת השואה. יש להכיר בפגיעה בבריאות השיניים כנובעת מהשואה ולהעניק לניצולים את מלוא הטיפול הדנטלי ושיקום הפה על חשבון המדינה.

 

פרופ' צופיה איש-שלום, מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת, סיו"ר העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם.

 

הרקמות הקשות בגופנו, העצמות והשיניים נבנות בתקופת הגדילה ( כולל גדילה ברחם האם לגבי העצם) וההתבגרות ומשמשות אותנו לאחר מכן במשך כל ימי חיינו. בריאות רקמות אלה נקבעת על ידי גורמים תורשתיים וסביבתיים, כגון תזונה שמכילה את כל הרכיבים החיוניים, ויטמינים, חלבונים, סידן , זרחן מגנזיום ועוד, התבגרות מינית תקינה ופעילות תקינה של הורמוני מין שמסייעים בבניית העצם ובשמירה על המבנה הפנימי שלה. אנשים שסבלו מרעב ומחלות בתקופה קריטית של גדילה והתבגרות חוו פגיעה בלתי הפיכה באיכות העצם והשיניים.

מחלת האוסטיאופורוזיס, מחלה "שקטה",  שמתפתחת בהדרגה ללא תסמינים כל שהם, עד להופעת הביטוי החמור שלה, השברים שכיחה יותר בקרב ניצולי שואה. יש לציין שהשברים האופניים ( באמה, בחוליות עמוד השדרה ,בזרוע  ובצוואר הירך)   מתרחשים  לאחר חבלה קלה, כגון נפילה מגובה עמידה ולעתים ללא חבלה כלל. שכיחות יתר זו נובעת מכך  שעד אמצע שנות העשרים קיים חלון הזדמנויות לבנות את העצם ולהגיע לשיא מסת העצם , במגבלות התורשה של כל אחד ואחד. כאשר התנאים הסביבתיים מושלמים, מסת העצם מגיעה לשיא הפוטנציאל הגנטי שלה. כתוצאה מכך הירידה ההדרגתית במסת העצם בגיל מבוגר מתחילה מנקודה גבוהה, מסת העצם בגיל הקשיש גבוהה יחסית והסיכון לשברים קטן. במקרים בהם התנאים הסביבתיים גרועים ולו לפרק זמן מוגבל, שיא מסת העצם (Peak Bone Mass) בשנות העשרים נמוך יותר, ולכן אבדן מסת העצם מתחיל  מרמה נמוכה, וכתוצאה מכך מסת העצם בגיל הקשיש נמוכה והסיכון לשברים גבוה . פגיעה בתנאים הסביבתיים במשך תקופה חלקית לפני השגת שיא מסת העצם גורמת נזק תמידי שאינו ניתן לתיקון בהמשך.

בריאות העצם תלויה בתהליכים המתרחשים בתאים הבונים את העצם – האוסטאובלסטים (Osteoblast cells). תאים אלה מייצרים חלבונים, בעיקר קולגן. מלבד רקמה אורגנית, העצם מכילה כמות גדולה של סידן, זרחן ומינרלים אחרים המעניקים לה את חוזקה ואת היכולת לשאת את משקל הגוף.

העצם כמו כל רקמה אורגנית אחרת בגוף תפגע ללא תזונה מספקת. קיים יחס ישר  בין משקל הגוף למסת העצם. הספקה של חלבונים וקלוריות נמצאת ביחס ישר  עם רמות Leptin  ורמות 1-Factor  Insulin Growth (1-IGF), שני חומרים חשובים  המיוצרים בגופנו, המתווכים בין תזונה להתפתחות העצם.

ויטמין D חיוני לספיגת הסידן והזרחן מהמעי. המקור העיקרי לויטמין D אצל האדם הוא יצור עצמי בעקבות חשיפה לשמש וכן מזונות ככבד או שמן דגים וביצים. ארגוני בריאות מכל רחבי העולם ממליצים מזה למעלה מ-70 שנה על מתן תוספי ויטמין D לתינוקות וילדים על מנת למנוע מחסור בויטמין זה. מחסור קיצוני בויטמין זה גורם לפגיעה בשקיעת המינרלים בעצם ולמחלת הרככת. רככת בילדות גורמת נזק בלתי הפיך לבריאות העצם למשך כל החיים.

מובן שאין עבודות מבוקרות על השפעת תת תזונה על בריאות העצם, אך Anorexia nervosa , מחלה שפוגעת בנערות ונערים שבגלל הפרעה בדימוי גוף נמנעים מאכילה, יכולה לשמש כמודל להשפעת תת משקל, תזונה לקויה וחוסר בהורמוני מין על בריאות העצם. נשים שסבלו מאנורקסיה בגיל צעיר סובלות לא רק מירידה בצפיפות העצם בגיל מבוגר אלא גם משכיחות יותר גבוהה של שברים שנים רבות לאחר ההחלמה מהאנורקסיה. מספר עבודות הדגימו ששכיחות השברים אצל חולות שסבלו בעברן מאנורקסיה גבוהה פי 3 עד פי 7 משכיחות השברים אצל נשים בנות גילן שלא סבלו ממחלה זו בעבר.

כמו כן אנו רואים כי בניגוד לשכיחות הגבוהה של אוסטיאופורוזיס בנשים לעומת גברים באוכלוסיות הרגילות הרי שבניצולי שואה הנזק אופייני לגברים כמו לנשים.

לפני כעשור הכירה מדינת ישראל ללא סייג במחלת האוסטיאופורוזיס כמחלה שנובעת מהפגיעה בתקופת השואה. ניצולי שואה שסבלו משברים כתוצאה מהמחלה זכאים להכרה בנכות, כמו כן הם זכאים לכל הטיפולים התרופתיים שרשומים לטיפול במחלה במדינת ישראל ללא מגבלות סל הבריאות.

אך מה לגבי בריאות השיניים? גם התפתחות השיניים נפגעת  באופן בלתי הפיך כתוצאה מרעב בתקופת הגדילה וההתבגרות.

במסמך שפורסם על ידי ארגון הבריאות העולמי בשנת 2005 פורטו התנאים ההכרחיים להתפתחות שיניים בריאות ולמניעת מחלה פריאודונטלית של העצם, מחלת עצם דלקתית שפוגעת במכתשי שיניים בלסתות וגורמת לאבדן שיניים. מחלה זו שכיחה בחולי אוסטיאופורוזיס.

בהיעדר כמות מספקת של קלוריות,  סידן, ויטמין D ופלואוריד נפגעת התפתחות האמייל (שכבת המגן החיצונית של השן, שמגינה על המבנה הפנימי של השן) והתפתחות הדנטין של השן, מתפתחת עששת ואבדן שיניים.

חסר ויטמינים A,C, B12 ו-D  גורם לפגיעה בהתפתחות השיניים ובתפקוד בלוטות הרוק. לרוק תפקיד מגן על השיניים ועל חלל הפה. פגיעה ביצור הרוק גורמת  לעליה בסיכון לעששת .

בתקופת השואה לא ניתן היה לקיים הגיינה תקינה של חלל הפה ולהעניק  טיפול בעששת, בתוצאה מכך נגרם נזק בלתי הפיך לשיניים.

אבדן שיניים היא תופעה מאוד שכיחה בקרב ניצולי שואה.

תזונה בריאה בגיל המבוגר קשורה בבריאות השיניים. שיקום פה חיוני לקשישים הן מבחינה חברתית והן מבחינת יכולת לצרוך תזונה מגוונת שכה חיונית לבריאות בגיל המבוגר.

לסיכום: ניצולי שואה סובלים מפגיעה בלתי הפיכה ברקמות קשות, העצמות והשיניים. מחלת האוסטיאופורוזיס הוכרה על ידי מדינת ישראל כנובעת מפגיעה בתקופת השואה. הגיע הזמן, ויפה שעה אחת קודם, להכיר בפגיעה בבריאות השיניים כנובעת מהשואה ולהעניק לניצולי שואה את מלוא הטיפול הדנטלי ושיקום הפה,  שהם כה זקוקים לו, על חשבון המדינה.

 

References

• Matkovic V, Jelic T, Wardlaw G.M, et al. Timing of Peak Bone Mass in Caucasian Female and its Implication for the Prevention of Osteoporosis. J Clin Invest. 93:799-808,1994..

• Soyka L.A, Fairfield W.P, and Klibanski A. Hormonal Determination and Disorders of Peak Bone Mass in Children.  J Clin Endocrinol Metab.85:3951-3963,2000.

• Theintz G, Buchs B, Rizzoli R, et al. Longitudinal Monitoring of Bone Mass Accumulation in Healthy and Adolescent Girls:  Evidence for Marked Reduction After 16 Years of Age at the Levels of Lumbar Spine and Femoral Neck in Female Subjects.  J Clin Endocrinol M etab. 75:1060-1065,1992.

• Heaney R.P, Abrams S, Dawson-Hughes B, Looker A, Marcus R, Matkovic V, Weaver C. Peak Bone Mass.  Osteoporosis Int. 11:985-1009,2000.

• Javaid M.K, Cooper C. Prenatal and Childhood Influences on Osteoporosis.  Best Practice & Research Clinical Endocrinology and Metabolis. 16:349-367,2002.

• Bachrach L.K. Acquisition of Optimal Bone Mass in Childhood and Adolescence.  TRENDS in Endocrinology & Metabolism. 12:22-28,2001.

• NIH consensus statement: Osteoporosis Prevention, Diagnosis and Therapy, Volume 17, Number 1, March 27-29 2000.

• Manzoni P, Brambilla P, Pietrobelli A, et al. Influence of Body Composition on Bone Mineral Content in Children and Adolescents.  Am J Clin Nutr.64(4):603-7,1996.

• Ilich J.Z, Kerstetter J.E. Nutrition in Bone Health Revisited: A Story Behind Calcium  Journal of the American College of Nutrition. 19:715-737,2000.

• Bonjour J.P, Ammann P, Chevalley T, Rizzoli R. Protein Intake and Bone Growth. Can J Appl Phisiol.26 Suppl; S 153-166,2001.

• Matkovic V, Kostial K, Simonovic I, Buzina R, Brodarec A, Nordin BE. Bone Status and Fracture Rates in Two Regions of Yugoslavia.  The American Journal of Clinical Nutrition. 32:540-549,1979.

• Hu J.F, Zhao X.H, Jia JB, Parpia B, Campbell T.C. Dietary Calcium and Bone Density Among Middle-aged and Elderly Women in China.  American Journal of Clinical Nutrition. 58:219-227,1993.

• Murphy S, Khaw K.T, May H, Copston J.E. Milk Consumption and Bone Mineral Density in Middle-aged and Elderly Women.  308:939-941,1994.

• Valimaki V.V, Alfthan H, Lehmuskallio E, et al. Vitamin D Status as a Determinant of Peak Bone Mass in Young Finnish Men.  J Clin Endocrinol Metab.89:76-80,2004.

• Bailey D.A, McKay H.A, Mirwald R.L, Crocker P.R, Faulkner R.A. A Six-year Longitudinal Study of the Relationship of Physical Activity to Bone Mineral Accrual in Growing Children:  The University of Saskatchewan Bone Mineral Accrual Study.  J Bone Mineral Res.14:1672-1679,1999.

• Kannus P, Haapasalo M.B, Sankelo M , Oja P, Vuori I. Effect of Starting Age of Physical Activity on Bone Mass in the Dominant Arm of Tennis and Squash Players.  Ann Intern Med. 123:27-31,1995.

• Bachrach L.K, Guido D, Katzman D, Litt I.F, Marcus R. Decreased Bone Density in Adolescent Girls With Anorexia Nervosa;. Pediatric.86(3) 440-447,1990.

• Hartman D, Crisp A, Rooney B, Rackov C, Atkinson R. and Pattel S. Bone Density of Women Who Have Recovered from Anorexia Nervosa; Int J Eat Disord. 28(1): 107-112,2000.

• Golden N.H. Osteopenia and Osteoporosis in Anorexia Nervosa: Adolescent Medicine. 14(1) 97-108,2003.

• Lucas A.R, Melton J, Crowson S.S. and Fallon M.O. Long-term Fracture Risk Among Women With Anorexia Nervosa: A Population-Based Cohort Study. Mayo Clin Proc. 74:972-977,1999.

• Rosenthal D.I, Mayo-Smith W, Hayes C.W. et al. Age and bone mass in premenopausal women. J Bone Miner Res 4:533-538,1989.

• Rubin L.A, Hawker G.A, Peltekova V.D et al. Determinants of peak bone mass: clinical and genetic analyses in a young female Canadian cohort.  J Bone Miner Res 14:633-643,1999.

• Rigotti N.A., Neer R.M., Skates S.J., Herzog D.B., Nussbaum S.R. The clinical course of osteoporosis in anorexia nervosa: a longitudinal study of cortical bone mass: JAMA.265,113-1138-,1991.

• Vestergaard P, Emborg C, Stoving R.K, Hagan C, Mosekilde L. and Brixen K. Fractures in Patients with Anorexia Nervosa, and other eating disorders – a nationwide register study. Int J Eating Disord.32(3)301-308,2002.

• Yehuda R, Kahana B, Southwick S.M, Giller E.L Jr: Depressive Features in Holocaust Survivors With Post-Traumatic Stress Disorder. J Trauma Stress.Oct:7(4):699-704,1994.

• Cizza G, Ravn P, Chrousos G.P, Gold P.W. Depression: A Major, Unrecognized Risk Factor for Osteoporosis? Trends in Endocrinology & Metabolism.12(5):198-203,2001.

• Michelson D, Stratakis C, Hill L, Reynolds J, Galliven E, Chrousos G, Gold P.N. Bone Mineral Density in Women With Depression. New Engl J Med.335(16):1176-81,1996.

• Amir M, Lev-Wiesel R. Time does not heal all wounds. Quality of life and psychological distress of people who survived the Holocaust as children 55 years later. J Trauma Stress.16(3):295-9,2003.

• Schweiger U, Weber B, Deuschle M, Heuser I. Lumbar Bone Mineral Density in Patients With Major Depression. Am J Psychiatry.157(1):118-120,2000.

• Sogaard A.J, Joakmsen R.M, Tverdal A, Fonnebo V, Magnus J.H, Bernsten G.K: Long-Term Mental Distress, Bone mineral density and Non-Vertebral Fractures. The Tromso Study. Osteoporosis Int.16:887-897,2005.

• Yirmiya R.and Bab I. Major depression is a risk factor for low bone mineral density: a Meta-analysis. Biol Psychiatry.66:423-431,2009.

• Tsigos C, Chrouso G.P. Hypothalamic-Pituitary-Adrenal Axis, Neuroendocrine Factors and Stress. J of Psychosomatic Research, 53: 865-871,2002.

• Marcus E.L. and Menclel J. Higher prevalence of osteoporosis among female Holocaust survivors . Osteoporosis Int. 18:1501-1506,2007.

• Brodsky J. Background material for meeting of the Steering Committee on Holocaust Survivors, JDC Brookdale Institute of Gerontology and Human Development, Jerusalem,2000.

• Werner P. Self-reported prevalence and correlates of osteoporosis: results from a representative study in Israel. Arch Gerontol Geriatr 37:277-292,2003.

• Moynihan PJ.The role of diet and nutrition in the etiology and prevention of oral diseases. Bulletin of the World Health Organization, 2005, 83, 694-699

• Goyal L, Goyal T, Gupta ND. Osteoporosis and Periodontitis in Postmenopausal Women: A Systematic Review. J Midlife Health. 2017;8(4):151-158

• Moynihan PJ. The relationship between nutrition and systemic and oral well-being in older people. J Am Dent Assoc. 2007 Apr;138(4):493-7

• Little J.W. Eating disorders: Dental implications. Oral Surg Oral Med Oral Pathol Oral Radiol Endod 2002;93:138-43

• Foldes A.J. Brodsky J. Bentur N. Long term effects of poor environmental conditions during early life increased prevalence of hip fractures among Holocaust survivors. J Bone Miner Res. 18: (Supp 2): 553 (Abstract),2003.

• Heaney R.P, Abrams S, Dawson-Hughes B et al. Peak bone mass. Osteoporos Int 11:985-1009,2000.

• Misra M, Klibanski A. Anorexia nervosa and osteoporosis. Rev Endocr Metab Disord 7:91-99,2006.

• Cooper C, Fall C, Egger P et al.Growth in infancy and bone mass in later life. Ann Rheum Dis 56:17-21,1997.

• Cooper C, Eriksson J.G, Forsen T et al.Maternal height, childhood growth and risk of hip fracture in later life: a longitudinal study. Osteoporos Int 17:337-347,2001.

• Kalkwarf J.H, Khoury J.C, Lanphear B.P. Milk intake during childhood and adolescence, adult bone density, and osteoporotic fractures in US women. Am J Clin Nutr. 77:257-265,2003.

• Bonjour J.P, Carrie A.L, Ferrari S et al. Calcium-enriched foods and bone mass growth in prepubertal girls: a randomized double-blind placebo-controlled trial.  J Clin Invest 99:1287-1294.1997.

• Ho S.C, Guldan G.S, Woo J et al. A prospective study of the effects of 1-year calcum-fortified soy milk supplementation on dietary calcium intake and bone health in Chinese adolescent girls aged 14 to 16. Osteoporos Int. 16:1907-1916,2005.

• Rikkonen T.S, Tuppurainen M, Kroger H. et al. Distance of walking in childhood and femoral bone density in perimenopausal women. Eur J Appl Physiol 97:509-515,2006.

• Bailey D.A, McKay H.A, Mirwald R.L. et al. A six-year longitudinal study of the relationship of physical activity to bone mineral accrual in growing children.  The University of Saskatchewan bone mineral accrual study.  J Bone Miner Res 14:1672-1679,1999.

• Beinfeld S. Health care in the Vilna Ghetto. Holocaust and Genocide Studies 12:66-98,1998.

• Ilich J.Z, Skugor M, Badenhop N.E. et al. Time since menarche is positively related to bone mass of total body and radius in premenopausal women. J Bone Miner Res 12(Suppl 1):S252 [Abstract],1997.

• Burger G.C.E, Drummond J.C, Sandstead H.R (eds). Malnutrition and Starvation in Western Netherlands. September 1944 – July 1945. Part I. General State Printing Office, The Hague,1948.

• Tushnet L. The Uses of Adversity. Studies of Starvation in the Warsaw Ghetto. Thomas Yoseloff, New York,1966.

• Keys A, Brozek J, Henschel A et al (eds). The Biology of Human Starvation. The University of Minnesota Press, Minneapolis,1950.

• Winick M (ed).Hunger Disease. Studies by the Jewish Physicians in the Warsaw Ghetto.  John Wiley and Sons, New York,1979.

• שאול מ. שאשא. "התחלואה בגטאות בתקופת השואה".
הרפואה, פרק 141, חוברת ד' (אפריל 2002) עמודים 364-360.

• Brooke H.H.W. Chest X-ray survey of repatriated prisoners of war from Japanese camps. Can Med Assoc J 54:141-144,1966.

• Thygesen P, Hermann K, Willanger R. Concentration camp survivors in Denmark persecution, disease, disability, compensation. A 23-year follow-up.  A survey of the long-term effects of severe environmental stress.  Dan Med Bull 17:65-108,1970.

• Ettinger L, Strom A. Mortality and Morbidity after Excessive Stress. A Follow-up Investigation of Norwegian Concentration Camp Survivors.  Humanities Press, New York,1973.

• Wan Kin C.F. Shan W.S.Y, Chi Shun L.J. Chung L.P. and
Jean W. Experience of famine and bone health in post-menopausal women. Int. J. Epidemiology.36:1143-1150,2007.

• Yoshimura T, Tohya T, Onoda C et al. Poor nutrition in prepubertal Japanese children at the end of World War II suppressed bone development. 52:32-34,2005

כנסו לפייסבוק
הרשמו לניוזלטר