פעילות גופנית – האם היא באמת 'בונה עצם' בקרב נשים בגיל המעבר?

 

מאת ד"ר אילת דונסקי, ראש המגמה לפעילות גופנית ובריאות בגיל המבוגר, המכללה האקדמית בוינגייט.

 

התקופה של גיל המעבר ואחריו, המופיעה אצל נשים בגילאי 55 ומעלה (ברוב המקרים), מאופיינת בשינויים הורמונליים אשר השפעתם ניכרת על צפיפות העצם, ועלולים להוביל לדלדול העצם. במצב של דלדול עצם ישנו סיכון מוגבר להופעת אוסטיאופניה ובהמשך לאוסטיאופורוזיס, שהן תופעות המאופיינות בירידה משמעותית במסת העצם ובחוזקה. בהתאמה עולה הסיכון לשברים, עקב חבלה מזערית. החלמה של שבר וחזרה לשגרה לאחר גיל המעבר הינן ארוכות ומסובכות ולרוב מלוות בהשבתה של התפקוד הגופני ובפגיעה באיכות החיים. לשם מניעה וטיפול בבעיה זו, יש לבחון דרכים למניעת דלדול העצם בגיל זה. במרבית המקרים, הטיפול המיידי המומלץ לטיפול בתופעה הוא נטילת תוספים תזונתיים (המספקים מענה תחליפי לירידה בהורמונים). בנוסף לכך, עולה ההמלצה לבצע פעילות גופנית.

פעילות גופנית ידועה בתרומתה החיובית בתחומים רבים בחיים, ובין השאר בתרומתה לשמירה על בריאות העצם במעגל החיים. חוזק העצמות תלוי בחוזקם של החלבונים הבונים אותה ובצפיפות המינרלים (סידן בעיקר) שהיא מכילה. מרכיבים אלו מתחזקים ומתעבים ככל שהעומס החיצוני על העצם גדל, בתנאי שקיימות תזונה ומנוחה נאותות. בגילאים צעירים, העומס הפיסי המופעל במהלך פעילות הגופנית יוצר גירוי המעורר עלייה בצפיפות העצם. בגיל המבוגר, בעיקר אצל נשים, בשל שינויים הורמונאליים, קיימת האטה בבניית העצמות, ולכן תרומתה של הפעילות הגופנית לצורך זה מוטלת בספק. במצבים שבהם מאובחנת אוסטיאופורוזיס, עולה השאלה אם פעילות גופנית יכולה באמת להעלות את צפיפות העצם.

שאלה זו מעסיקה חוקרים רבים. בסקירה שנערכה על-ידי דריה שגב, דבי הלרשטיין ואילת דונסקי* נסקרו מחקרים בהם נבחנה תרומתה של פעילות גופנית, ככלי לגרימת עלייה בצפיפות העצם בקרב נשים בגיל המעבר. מבין 12 מחקרים שבהם נבדקה השאלה על אוכלוסייה זו, נמצאו שישה מחקרים שבהם נבדקה פעילות גופנית ככלי יחיד בעל השפעה על צפיפות העצמות, בשאר המחקרים נבחנה השפעה משולבת של פעילות גופנית עם תחליפים הורמונאליים, או עם תוספי תזונה הכוללים ויטמין D.

תוצאות הסקירה הראו כי פרט למחקר אחד, הודגמה השפעה חיובית של הפעילות הגופנית על צפיפות העצם בקרב אוכלוסיית המחקר. בארבעה מחקרים שבהם נבדקה ההשפעה של פעילות גופנית בלבד, נמצאה עלייה בצפיפות העצמות בירך ובחוליות עמוד השדרה. במחקרים האחרים נמצא כי הפעילות הגופנית תרמה לשמירה על צפיפות העצם בירך, בעמוד השדרה ובשוקיים, בנוסף לכך היא הובילה לשיפור היציבות ולעלייה בכוח השרירים, ובכך תרמה למניעת נפילות.

סוגי הפעילות הגופנית שנבחנו במחקרים היו שונים, בחלקם נבדקה השפעה של פעילות אירובית (הליכה, או אימוני קפיצות), באחרים נבדקה ההשפעה של אימוני התנגדות כנגד משקולות ובשניים מהם נבדקה ההשפעה של אימוני רטט (מתקן עליו עומדים בתנוחות שונות, תוך התנגדות לרטט שיוצר המכשיר למשך מספר דקות).

היות שסוגי הפעילות הגופנית שנבדקו במחקרים היו שונים, וכן איזורי המדידה שבהם נבדקה צפיפות העצמות היו שונים, קשה לקבוע שיטות אימון אחידות שעשויות להוביל לעלייה בצפיפות העצמות, אך ממצאי הסקירה תומכים בעובדה כי פעילות גופנית היא בעלת השפעה משמרת ולעתים אף משפרת את צפיפות העצמות, גם אצל נשים בגיל המעבר.

 

* Segev, D., Hellerstein, D., & Dunsky, A. (2018). Physical activity – does it really increase bone density in postmenopausal women? A Review of articles published between 2001-2016. Current Aging Science, 11(1), 4-9.

כנסו לפייסבוק
הרשמו לניוזלטר