סיכון נמוך יחסית לשברים אוסטיאופורוטים למקפידים על פעילות גופנית ושעות שינה. כך נמצא במחקר שנערך בטייוואן ופורסם בגיליון מרץ 2024 של הירחון International Osteoporosis . עוד מחקרים בגיליון זה: מה השפעת נפילות קודמות על הסיכון לשברים אצל גברים ונשים? האם השימוש בקנאביס פוגע בעצמות?
פעילות גופנית, שינה ואוסטיאופורוזיס.
מחקרים שונים בחנו את הקשר בין פעילות גופנית לבין מניעת אוסטיאופורוזיס ומרביתם התמקדו בבדיקת סוגים שונים של פעילות. מחקרים אחרים מצאו קשרים בין משך שעות שינה לבין אוסטיאופורוזיס. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה המשולבת של מידת הפעילות גופנית ומשך השינה על הסיכון לאוסטיאופורוזיס בקרב מבוגרים בטייוואן.
בסיס הנתונים Taiwan Biobank כלל עד 04.2020 כ-120,000 ממתנדבים בגיל 30-76 ללא הסטוריה של סרטן. במחקר נכללו 13,330 אנשים שהין לגביהם נתוני צפיפות עצם, גובה, משקל, משך שינה ונתונים על מידת הפעילות הגופנית. הנבדקים ענו על שאלון מפורט בנושא הפעילות, וסיפוק נתונים על סוג הפעילות, משך ותדירות. על סמך נתונים אלה חושב לכל נבדק ציון מטבולי והמשתתפים סווגו לאחת מ-3 קבוצות: קבוצה ללא פעילות גופנית סדירה (50.9% מהמשתתפים), קבוצה עם פעילות סדירה ועצמתית (20.08%), וקבוצת ביניים עם פעילות סדירה אך לא עצמתית (29.02%).
בהשוואה לאנשים עם משך שינה קצר וללא פעילות גופנית סדירה, למבוגרים עם משך שינה לפחות 8 שעות ופעילות גופנית עצמתית היה סיכון נמוך יותר לאוסטיאופורוזיס. כמו כן הסיכון לאוסטיאופורוזיס היה נמוך יותר בקבוצה זו ככל שמשך השינה היה ארוך יותר. לאנשים שעסקו בפעילות גופנית במידה בינונית היה סיכון דומה לא לאוסטיאופורוזיס בהשוואה לקבוצה ללא פעילות גופנית, ללא תלות במשך השינה.
החוקרים מציינים שממצאיהם מדגימים את התפקיד המשולב של משך שינה ופעילות גופנית על בריאות העצם. במבוגרים עם מידת פעילות גופנית גבוהה ושעות שינה ארוכות נמצאה צפיפות העצם הגבוהה ביותר והסיכון הנמוך ביותר לאוסטיאופורוזיס.
נפילות ושברים:
היסטוריה של נפילות היא גורם סיכון מתועד היטב לשברים, אך למרות זאת לא נכללה עדיין באלגוריתם של FRAX (תחשיב מקובל לסיכון שברים לפי גיל, מין, גובה, משקל, שבר בעבר, שבר ירך להורה, עישון, צריכת אלכוהול, דלקת מפרקים שיגרונתית, טיפול בסטרואידים וצפיפות העצם בצוואר הירך).
מטרת המחקר הייתה להעריך על ידי מטה-אנליזה בינלאומית את הקשר בין נפילות בעבר לבין הסיכון לשבר, ולבחון את השפעת הגיל, המין, משך המעקב וצפיפות העצם על קשר זה.
החוקרים הסתמכו על נתוניהם של 906,356 נשים וגברים (66% נשים) מתוך 46 מחקרים פרוספקטיביים. נפילה קודמת הוגדרה ברוב המכריע של המחקרים (43/46) כנפילה כל שהי במהלך השנה האחרונה. נבדק הקשר עם שבר קליני כל שהו, שבר אוסטיאופורוטי, שבר אוסטיאופורוטי עיקרי (חוליה, ירך, אמה או זרוע) ושבר ירך. משך המעקב הממוצע היה כ-10 שנים.
שבר במהלך השנה האחרונה דווח על ידי 21.4% מהנבדקים. במהלך מעקב של 9,102,207 שנות -אדם ארעו 87,352 שברים, מהם 19,509 שברי ירך. נפילה במהלך השנה הקודמת הייתה קשורה בסיכון מוגבר משמעותית, ב-42% לשבר כל שהו.
סדר גודל דומה של סיכון מוגבר נמצא לשברים אוסטיאופורוטיים בכלל, שברים אוסטיאופורוטיים עיקריים ושבר ירך בפרט. נפילה קודמת הייתה קשורה בסיכון גבוה יותר לשבר בגברים לעומת נשים. כך למשל הסיכון לשבר אוסטיאופורוטי עיקרי עלה ב-53% בגברים עם נפילה קודמת , לעומת עלייה של 32% בנשים. העלייה בסיכון בעקבות נפילה קודמת התמתנה בנשים עם הגיל, ובשני המינים עם התארכות משך המעקב.
לנפילה קודמת היה משקל עצמאי ובלתי תלוי בצפיפות העצם על הסיכון לשבר. כמו כן למספר הנפילות הקודמות היה משקל משמעותי, מספר הנפילות דווח ב-30 מחקרים והסיכון לשבר אוסטיאופורוטי עיקרי עלה עם כל נפילה נוספת, הן בנשים והן בגברים. כך למשל הסיכון לשבר אוסטיאופורוטי עיקרי בנשים עלה ב-27% לאחר נפילה אחת, ב-48% לאחר 2 נפילות וב-68% לאחר 3 נפילות או יותר. הסיכון בגברים עלה ב-48% לאחר שבר אחד, ב- 213% לאחר שתי נפילות וב-245% לאחר יותר מ-3 נפילות.
החוקרים מסיקים כי דיווח עצמי על נפילות הוא גורם סיכון לשברים בלתי תלוי בצפיפות העצם ויש מקום להכלילו בתחשיב ה-FRAX.
האם קנאביס מזיק לעצם?
השימוש בתוצרי קנאביס עלה במידה ניכרת בשנים האחרונות ברחבי העולם, ומעריכים כי קרוב ל-4% מאוכלוסיית העולם בגיל 15-64השתמשו בקנאביס ב-2020. כתוצאה מכך גובר הצורך בהבנה של תועלות בריאותיות עקב חשיפה לקנאביס מול נזקים אפשריים . ידוע כי תאים שונים בעצם, הן אוסטיאובלסטים (תאים בוני עצם), הן אוסטיאוקלסטים (תאים מפרקי עצם) והן תאי עצב ברקמת העצם, נושאים קולטנים לקנבינואידים. נתונים ממחקרים על חיות מעבדה מעידים על השפעות מורכבות של תרכובות קנבינואידיות על משק העצם, אך התוצאות ממחקרים בבני אדם אינן עקביות.
מחברי המאמר ערכו סקירה שיטת של ספרות הרפואית כדי להעריך את הידוע על השפעת השימוש בקנאביס על צפיפות העצם במבוגרים. מבין 2620 מאמרים שנסקרו אותרו 4 מחקרים שפורסמו בין 2007 ל-2020 ועמדו בתנאי ההכללה, 3 מהם היו מחקרי אוכלוסייה ומחקר אחד היה מבוקר ואקראי. בסה"כ נכללו 4032 משתתפים בני 18-60 שנה, 2436 מהם היו גברים. שני מחקרים היו מארה"ב, אחר מאנגליה ואחד ממקסיקו.
בשניים מהמחקרים נמצאה ירידה בצפיפות העצם במשתמשים בקנאביס ובשני המחקרים האחרים לא נמצאה השפעה על צפיפות העצם.
המחברים מציינים שהמחקרים נבדלו ביניהם בתוצרי הקנאביס, בדרך המתן ובמעקב אחר מידת החשיפה. נדרש מחקר נוסף כדי לברר גורמי סיכון קליניים הקשורים לפוטנציאל נזק מחשיפה לקנאביס, ביחוד באוכלוסייה פגיעה, כגון הקשישים.
מאת: ד"ר איריס ורד. רופאה בכירה במכון האנדוקריני במרכז הרפואי שיבא, תל השומר ובמרכז בריאות האשה, רמת אביב.