בנושא זה עוסק אחד המחקרים המתפרסמים בגיליון אפריל של הירחון International Osteoporosis. עוד בגיליון: האם יש קשר בין בריאות השיניים, היגיינת הפה ושברים בחוליות? מה החשיבות של זיהוי מקרי של שברים בחוליות ?
גורמים מנבאי תמותה אחרי ניתוח לתיקון שבר צוואר ירך
שברי ירך הם בעיית בריאות כלל עולמית עם שעורי תמותה גבוהים. יש חשיבות לאיתור גורמי הסיכון לתמותה כדי לטייב את אסטרטגיות הטיפול. מטרת המחקר הייתה לזהות גורמים מנבאי תמותה מוקדמת לאחר ניתוח לתיקון שבר צוואר הירך. לשם כך נערך סקר שיטתי של הספרות הרפואית ואותרו המחקרים שזיהו גורמי סיכון בלתי תלויים לתמותה תוך 30 יום מהניתוח. נכללו במטה-אנליזה 33 מחקרים עם 462,699 חולים.
נמצאו 5 גורמי סיכון משמעתיים ביותר לתמותה מוקדמת: גיל (תוספת סיכון של 6% לכל שנה), מדד ASA (מדד של איגוד המרדימים האמריקאי , ציון בין 1-5, 1 לבריאות שלמה עד 5 למצבים מסכני חיים) של 3 או יותר (סיכון פי 2.69), מיגדר גברי (סיכון פי 2 לעומת המיגדר הנשי), מגורים במוסד (תוספת סיכון של 81%) וסרטן גרורתי ( סיכון פי 2.8).
בנוסף אותרו עוד 6 גורמים עם השפעה פחות מובהקת על התמותה המוקדמת: אי ספיקת כליות כרונית, דמנציה, סוכרת, המוגלובין נמוך, אי ספיקת לב וממאירות כל שהי.
ניתן יהיה להיעזר במידע זה בעת קבלת החלטות עם המטופל ומשפחתו לגבי הטיפול האופטימלי, ביחוד בחולים שברירים עם תחלואה נילווית .
בריאות השיניים, היגיינת הפה ושברים בחוליות
בספרות הרפואית מצטברות עדויות על קשר בין שברים אוסטיאופורוטים ותחלואת הפה והשיניים. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין בריאות הפה ושברים בחוליות.
נכללו 2,532,253 גברים ונשים מגיל 40 לפחות. שנבדקו במסגרת סקר בריאות לאומי בקוריאה ב-2008 והיו במעקב עד 12.2017, שהיו לגביהם נתונים על מחלות שיניים, היגיינת הפה ושברים בחוליות.
במהלך 9.3 שנות מעקב חציוני אירעו שברי חוליות בקרב 36,857 אנשים (1.46% מהנבדקים) . לנבדקים עם מחלות שיניים היה סיכון מובהק גבוה ב-4% לשברים בחוליות בהשוואה לאנשים עם שיניים בריאות: תוספת סיכון של 2% לסובלים ממחלות פריאודונטליות, תוספת סיכון של 2% לסובלים מעששת ו-12% למי שחוו אובדן שיניים.
היגיינה טובה של הפה הייתה קשורה בסיכון מופחת לשברי חוליות : הפחתת סיכון ב- 11% אצל מי שעברו ניקוי מקצועי לפחות פעם בשנה לעומת מי שעברו ניקוי פחות פעם שנה. הפחתת סיכון ב-10% נצפתה אצל המצחצחים לפחות 2 פעמים ביום לעומת המצחצחים פעם אחת או פחות מפעם ביום.
שילוב של מספר מחלות שיניים היה קשור בסיכון מוגבר עוד יותר לשברי חוליות בעוד שטיפוח משולב של היגיינת הפה, מקצועי ואישי, היה בקשר להפחתה נוספת ומובהקת בסיכון.
החוקרים מסיקים שמחלות פריאודונטליות, עששת ואבדן שינים קשורים בסיכון מוגבר לשברים בחוליות בעוד שניקוי שיניים מקצועי והקפדה על צחצוח השיניים לעתים קרובות קשורים בסיכון מופחת. יתכן כי היגיינה טובה יותר של הפה יכולה להשפיע על הסיכון המוגבר לשברים הנצפה במחלות שיניים.
זיהוי מקרי של שברים בחוליות והסיכון לתמותה
שכיחות שברים בחוליות עולה עם הגיל. שברים בחוליות כרוכים בתחלואה ותמותה, עם זאת רק כשליש מהשברים זוכים לאיבחון קליני. ניתן לזהות שברים "שקטים" בחוליות במהלך בדיקות רנטגן שגרתיות, אך לעתים קרובות הם אינם מדווחים ואין מספיק מידע על הסיכון לתמותה לאחר גילוי מקרי של שברים אלה.
מטרת המחקר הנוכחית הייתה להעריך את הסיכון לתמותה בגברים ובנשים בני 50 לפחות, שלא קיבלו טפול לאוסטיאופורוזיס ובבדיקות CT שנערכו מסיבות שונות אובחנו אצלם לראשונה שברים בחוליות.
החוקרים סקרו בדיקות CT של החזה או הבטן של 2000 נבדקים. בדיקות אלו נערכו במסגרת מעקב השגרתי בבית חולים מסויים בדנמרק החל מ-2010. שבר אחד לפחות בחוליה בעמוד שדרה גבי או מתני אותר בקרב 423 נבדקים (21%!).
לנבדקים עם שבר בחוליה הותאמה (לפי גיל ומיגדר) קבוצת ביקורת ללא שברים מבין הנבדקים באותו בית חולים, ביחס של 1:2, וקבוצת ביקורת מהאוכלוסייה הכללית ביחס של 1:3. נערך מעקב אחריהם במשך עד 7 שנים דרך מאגרי מידע לאומיים. לא נכללו במחקר אנשים שקיבלו טפול לאוסטיאופורוזיס במהלך השנה שקדמה לכניסה למחקר. הגיל הממוצע בכל הקבוצות היה 73 שנים, ואחוז הגברים היה 53-54%. בקרב הקבוצה עם שברים היה אחוז גבוה יותר של אנשים עם שבר קודם במהלך השנה האחרונה (9% לעומת 2.3%).
נמצא כי לאנשים עם שברי חוליות הסיכון לתמותה היה גבוה ב-51% במהלך המעקב בהשוואה לכאלה ללא שברים בבדיקות CT , ההבדל היה בולט עוד יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית: תמותה גבוהה ב-325% (לאחר התאמה למיגדר, גיל, מחלות רקע ותרופת מסוג גלוקוקורטיקואידים ונוגדי דיכאון). בקרב הנבדקים עם שברים הסיכון לתמותה היה גבוה יותר במקרה של שברים בדרגה בינונית או חמורה.
סיבות התמותה המובילות היו דומות בקרב האנשים עם שברי חוליות ובלעדיהם: ממאירויות, מחלות לב וכלי דם ומחלות דרכי הנשימה.
החוקרים מסיקים כי אצל נבדקים בהם אותרו שברי חוליות בבדיקת CT שגרתית קיימת עלייה משמעותית בסיכון לתמותה. יש חשיבות לכן לאבחון השברים ולדיווח עליהם כדי לעזור בזיהוי אותם נבדקים ולכוון אותם להתערבויות מתאימות.
מאת: ד"ר איריס ורד. רופאה בכירה במכון האנדוקריני במרכז הרפואי שיבא, תל השומר ובמרכז בריאות האשה, רמת אביב.