ממצאים אלה מתפרסמים בגיליון יולי של הירחון Osteoporosis International . עוד בגיליון: חשיבות התזונה לאחר שבר ירך, השפעת מתן ויטמין D בעת ההיריון על צפיפות העצם בילוד.
פעילות גופנית וצפיפות העצם בנשים לאחר הפסקת המחזור:
פעילות גופנית היא אחד האמצעים למניעת אוסטיאופורוזיס. מטרת המחקר הייתה להעריך את השפעת פעילות גופנית על צפיפות העצם בנשים לאחר הפסקת המחזור ואת ההשלכות המתבקשות לגבי המעקב הנדרש.
לשם כך ערכו המחברים סקירת ספרות שיטתית, איתרו את המחקרים שפורסמו בנושא עד 08.2022 וערכו מטה-אנליזה של התוצאות. השיטה הסטטיסטית שבה השתמשו ( inverse heterogeneity model ) אמורה להקטין את האפשרות לשגיאה בניתוח התוצאות ממחקרים לא-אחידים.
המחקרים היו צריכים לעמוד במספר קריטריונים: מחקר קליני מבוקר עם לפחות קבוצה אחת של פעילות גופנית לעומת קבוצה לא פעילה, משך של 6 חדשים לפחות, ודיווח על שינויים בצפיפות העצם (לפי DXA) בעמוד השדרה, צוואר הירך וכלל הירך. שימוש בתרופות בעלות השפעה על משק העצם היה מותר רק בפחות מ-10% מהמשתתפות.
נערכו השוואות בין קבוצות לפי צפיפות העצם הבסיסית (תקינה או נמוכה), לפי המרחק מהמנופאוזה (סמוך להפסקת המחזור או זמן רב לאחר מכן), ולפי סוג הפעילות (בפיקוח או ללא פיקוח).
נמצאו 80 מחקרים מתוך 2251 מחקרים שפורסמו בין 2022-1989 שהיו ראויים לאנליזה. מחקרים אלה כללו 5581 משתתפות, 94 קבוצות פעילות גופנית ( 3036 נשים) לעומת 80 קבוצות ביקורת (2545 נשים). יש לציין כי בחלק מהמחקרים לא נמסר מידע מספק על הגיל במנופאוזה, מצב הבריאות והרגלי החיים של המשתתפות. המחקרים נבדלו במשך המחקר, סוג הפעילות הגופנית, תדירות האימונים, משך האימון ומידת ההתמדה.
בקבוצות הפעילות נמצאה הטבה צנועה אך מובהקת בצפיפות העצם בכל אתרי המדידה לעומת קבוצות הביקורת, הן בנשים עם צפיפות עצם בסיסית תקינה והן בנשים עם צפיפות עצם נמוכה, הן בסמוך למנופאוזה והן במרחק רב ממנה, ובין אם הפעילות הייתה בפיקוח או ללא פיקוח.
מחקר זה מספק הוכחה נוספת להשפעה החיובית של פעילות גופנית על צפיפות העצם בנשים פוסט-מנופאוזליות אך לא ניתן לגזור ממנו המלצות סדורות לתכנית פעילות גופנית.
חשיבות התזונה לאחר שבר ירך:
תת-תזונה עלולה להשפיע על ההיוותרות בחיים בתקופה המיידית לאחר שבר אוסטיאופורוטי של הירך, אך לא ידוע מספיק על הקשר לאורך זמן.
ניתן להעריך בצורה פשוטה את המצב התזונתי הפרטני על ידי מדד התזונה הגריאטרי. מדד זה מחושב על פי רמת האלבומין בבדיקת הדם ומדדי גובה ומשקל. מטרת המחקר שנערך ביפן הייתה להעריך את מדד התזונה הגריאטרי כגורם סיכון לתמותה לאורך זמן לאחר שבר ירך.
המחקר כלל 623 גברים ונשים (80% נשים) שסבלו משבר לא חבלתי של הירך לאחר גיל 60, בשנים 2013-2016. החוקרים עקבו באופן פרוספקטיבי אחר אישפוזים, העריכו את מצב בריאות על פי שאלונים שמולאו על ידי המשתתפים לאחר השחרור מבית החולים. ואספו מידע על תמותה ושברים.
משך המעקב היה 4 שנים בממוצע (טווח של 0 – 7 שנים) והגיל הממוצע בעת שבר הירך היה 82 שנים (טווח 60 – 101).
כיצד חושב מדד התזונה? לפי הנוסחה:
14.89 × serum albumin (g/dL) + 41.7 × (body weight/ideal body weight).
משקל הגוף האידיאלי לצורך הנוסחה:
גברים: height − 100 − (height − 150)/4
נשים: height − 100 − (height − 150)/2.5
ההישרדות בחיים שנה לאחר השבר הייתה 91% , ורק 62% שרדו 5 שנים.
שעור השברים הנוספים היה גבוה: 4% בשנה הראשונה לאחר שבר הירך ועלה ל-22% אחרי 5 שנים.
גורמי הסיכון לתמותה היו: גיל, מין גברי (סיכון פי 1.96 לעומת נשים), תחלואה נילווית (ממאירות , מחלת לב איסכמית, דמנציה).
ציון נמוך של אינדקס התזונה הגריאטרי (91 או נמוך מזה) היה קשור באופן מובהק לשעור הישרדות נמוך. לעומת זאת: נטילת ויטמין D ו/או ביספוספונאטים היו קשורים לסיכון מופחת לתמותה לאורך זמן.
רזון היה קשור באופן מובהק לסיכון גבוה יותר לשברים נוספים, (28.9% סבלו משבר נוסף תוך 5 שנים בנוכחות BMI נמוך מ-20, לעומת 15.8% עם BMI של 20 או יותר).
לסיכום: מחקר זה בחן את ההיוותרות בחיים ואירועי שבר נוסף לאורך זמן לאחר שבר אוסטיאופורוטי של הירך. ההיוותרות בחיים במשך 5 שנים לאחר שבר הירך הייתה 62%. הסיכון לתמותה הושפע ממדד התזונה. הסיכון לשבר נוסף תוך 5 שנים היה 22%, והיה גבוה במידה רבה יותר בנוכחות משקל נמוך.
השפעת מתן ויטמין D בעת ההיריון על צפיפות העצם של הצאצא:
רקע: בשנים האחרונות גובר העניין בתועלת האפשרית מתוספת ויטמין D בעת היריון לבריאות האם והילוד. במספר עבודות נמצא קשר בין רמת ויטמין D בדם האם בעת ההיריון לבין צפיפות העצם של הצאצא בתקופות שונות של הילדות ועד לפיתוח מסת העצם המירבית.
מטרת המחקר הייתה לבחון את המחקרים שהתייחסו להשפעת תוסף ויטמין D בעת ההיריון על צפיפות העצם של הצאצא בגיל הילדות.
החוקרים אספו את כל המחקרים הקליניים המבוקרים שפורסמו עד יולי 2022, בהם ניתן ויטמין D לנשים הרות ונערכה בדיקת צפיפות עצם (DXA) לצאצא.
כדי להבטיח תוצאות "נקיות" ככל האפשר לא נכללו באנליזה מחקרים שבהם ניתנה תוספת סידן רק לקבוצה הפעילה (שקיבלה ויטמין (D, או מחקרים בהם ניתן ויטמין D לצאצאים לאחר הלידה.
מינוני ויטמין D במחקרים השונים נעו בין 600-4000 יחידות ליום. (במינון יומי או שבועי)
נעשה ניתוח תוצאות על גיל פי הילדים בעת המחקר: התקופה הנאו-נטלית (עד 4 שבועות לאחר הלידה) ותקופה הילדות המוקדמת (גיל 3-6 שנים).
מבין למעלה מ-2300 פרסומים בנושא זוהו רק 5 מחקרים קליניים מבוקרים שענו על הקריטריונים, ואשר כללו 3250 נשים.
רמת ויטמין D (25 הידרוקסי ויטמין D ) עלתה משמעותית בקבוצות הטיפול הפעיל לעומת קבוצות הביקורת.
בשני מחקרים שבהם נבדקה תכולת המינרלים בעצמות הילודים בתוך 4 שבועות מהלידה (690 ילודים) לא נמצא הבדל לעומת קבוצת הביקורת.
במטה-אנליזה של שלושה מחקרים שבהם נבדקה צפיפות העצם הכלל-גופית בגילאי 4 – 6 שנים (1358 ילדים) נמצאה צפיפות עצם גבוהה יותר לצאצאים של אימהות שקיבלו תוספי ויטמין D.
החוקרים מסכמים שיש מעט מחקרים שהתייחסו לסוגיה זו, והם נבדלים בשיטות ובממצאים. מהאנליזה הנוכחית עולה שמתן ויטמין D במינון בינוני עד גבוה בעת ההיריון עשוי להועיל לצפיפות העצם של הצאצא בגיל הילדות אך נדרש מחקר נוסף לאישור הממצא.
מאת: ד"ר איריס ורד. רופאה בכירה במכון האנדוקריני במרכז הרפואי שיבא, תל השומר ובמרכז בריאות האישה, רמת אביב.