רבים סבורים כי אוסטאופורוזיס – דלדול עצם – היא מחלה שפוגעת רק בנשים. נכון הוא כי היא פוגעת בהן יותר; כל אשה שלישית מעל גיל 50 תחלה בה, אך גם כל גבר חמישי מעל גיל 65. מדובר במחלת שלד שעלולה להתפתח עם התקדמות הגיל, המאופיינת בירידה בחוזק העצם (צפיפותה ואיכותה), והופעת שברים כתוצאה מכך.  

במהלך החיים מתרחש תהליך פירוק ובנייה של העצם. מדובר בשחלוף שבו תאים הורסי עצם מסלקים מרכיבי עצם ישנים או בלתי תקינים, ולאחר מכן פועלים תאים בוני עצם שאחראים על ייצור מרכיבי עצם חדשים במקום אלו שסולקו. כל עוד קיים איזון בפעולות אלה, מסת העצם נשמרת. אך עם ההזדקנות – פירוק העצם גובר על הבנייה. עם זאת יש לציין כי פירוק העצם ובנייתה הם תהליך אינדיבידואלי. שכן גנטיקה קובעת כ-75% ממסת העצם שמושגת בתום הגדילה וההתבגרות. ואת 25% הנותרים קובעים גורמים סביבתיים כגון תזונה (לתפקודה התקין של העצם דרושים רכיבים תזונתיים כגון סידן, חלבון ויטמין C, D ו- K, אשלגן וכמות מספקת של קלוריות) ופעילות גופנית (מחזקת את העצם ומעלה את צפיפותה). ככל שמסת העצם המושגת בתום הגדילה וההתבגרות נמוכה יותר – כך גדל הסיכון לאוסטיאופורוזיס בהזדקנות.  

בשל חוסר המודעות לקיומה של המחלה בקרב גברים, רבים מהם אינם מגיעים לבדיקת צפיפות עצם ואינם מטופלים לאחר שבר אוסטיאופורוטי ראשון (הוכחה לחוסר יכולת העצם לעמוד בעומס מכני שגרתי), וכך עולה הסיכון שלהם לשברים נוספים, לסיבוכים ולמוות. שבר בצוואר הירך למשל עלול לגרום לנכות ולמוות בשל סיבוכים שלאחר הניתוח (כגון זיהום באזור שנותח).

אוסטאופורוזיס היא מחלה שמתפתחת לאט ובשקט. במשך זמן רב העצמות הולכות ונחלשות אך לא מופיעים תסמינים המעידים על כך. שבר הוא הסימן הראשון למחלה: אם בצוואר הירך, בחוליות עמוד השדרה, באמה או בכתף. הוא עשוי להתרחש בעקבות חבלה מינימלית, כגון נפילה מגובה עמידה או אף פחות מכך (למשל נפילה מישיבה או ממיטה נמוכה), או ללא חבלה כלל.  

אז מדוע אוסטיאופורוזיס מוכרת כמחלה נשית? אצל נשים בגיל המעבר (סביבות גיל 50) אכן מתחיל אובדן עצם מהיר – היא עלולה לאבד מהמסה שלה כ-2-3% בשנה לאחר הפסקת המחזור. אצל גברים לעומת זאת אובדן מסת העצם הוא אטי יותר – 1%-2% בשנה – ולרוב הוא הופך משמעותי רק לאחר גיל 65. בנוסף, כאמור, עצמות הגוף עוברות תהליך פירוק ובנייה תדיר. כמה הורמונים אחראים לתהליך זה ואחד מהם הוא ההורמון הנשי אסטרוגן. הורמון זה מאיץ את הפעילות של התאים בוני העצם ומפחית את הפעילות של התאים מפרקי העצם. עם כניסתן של נשים לגיל המעבר, לאחר הפסקת המחזור החודשי, השחלות מפסיקות לייצר אסטרוגן, וכך פירוק העצם מוגבר.

אך אסטרוגן קיים גם אצל גברים בכמויות קטנות וחיוני גם לבניית עצמותיהם כמובן. אצלם הוא נוצר מההורמון הזכרי טסטוסטרון, וכאשר כמותו פוחתת בגופם עם התקדמות הגיל – עקב הזדקנות הרקמה באשכים המפרישה אותו – פוחתת גם כמות האסטרוגן. אך המחסור באסטרוגן הוא לא הגורם היחיד לאוסטיאופורוזיס אצל גברים. ישנם גורמי סיכון נוספים (שתקפים גם להתפתחות אוסטיאופורוזיס אצל נשים). למשל, חוסר פעילות גופנית (שכאמור תורם להיחלשות העצם), עישון כבד (עשן הסיגריות מייצר רדיקלים חופשיים שתוקפים את ההורמונים שמסייעים לבניית העצם), ושימוש מוגבר בסטרואידים (פוגעים במנגנון בניית העצם).

בעשור האחרון נעשו מחקרים על קבוצות גברים גדולות ברחבי העולם שנועדו לבדוק את המחלה בקרבם. אחד האחרונים שבהם, אשר פורסם באוקטובר בכתב העת Osteoporosis International, כלל 452 גברים מבוגרים ומצא (באמצעות מדידות עוקבות של צפיפות עצם) כי לאחר שבר אוסטיאופורוטי בצוואר הירך חלה ירידה מהירה במסת העצם בצוואר הירך הנגדי – של 4%-5% בשנה. בכך למעשה גדל מאוד הסיכון שלהם לשבר נוסף, בירך הנגדית, ועולה החשיבות שבאבחון וטיפול מוקדמים.

בדיקת צפיפות עצם זמינה בסל הבריאות לגברים ולנשים מגיל 60 לאחר הערכה קלינית של רופא. ניתן להעריך את הסיכון להופעת שברים אוסטיאופורוטיים  על ידי שימוש בתוכנת FRAX. התוכנה זמינה לכל רופא במחשבו. מניעת שברים אוסטיאופורוטיים כוללת תזונה נכונה עם תכולה מספקת של סידן, חלבון, B12 ועוד. כמו כן ניתן להשלים חסרים תזונתיים על ידי נטילת תוסף. חשובה נטילת תוסף של ויטמין D למניעת חסר. בנוסף לכך גברים בסיכון שברים גבוה זכאים לטיפול תרופתי: תרופות נוגדות פרוק עצם כקו טיפול ראשון באוסטיאופורוזיס. תרופה בונה עצם, לחולים עם אוסטיאופורוזיס קשה, בעיקר לחולים שסבלו משברים בחוליות או חוו שברים תוך טיפול נוגד פרוק עצם. כמו כן חשוב מאוד להגיע להערכת הצורך בטיפול בכל מקרה שבו התרחש שבר אוסטיאופורוטי אופייני, כלומר שבר לאחר נפילה מגובה עמידה או ללא חבלה כלל, גם אם צפיפות העצם בעבר לא הוגדרה כאוסטיאופורוטית.   אבחון מוקדם של סיכון להופעת שברים אוסטיאופורוטיים  וטיפול ייעודי יכולים להפחית את הסיכון לשברים ב-50% וכך למנוע מגברים ונשים סבל, אובדן עצמאות, סיבוכים ותמותה.

מאת: פרופ' צופיה איש-שלום – מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת, מנהלת המרפאה האנדוקרינית בבית חולים אלישע