אוסטיאופורוזיס לאחר לידה

 

מאת: פרופ' צופיה איש-שלום , מומחית לרפאה פנימית, אנדוקרינולוגיה  וסוכרת בבית החולים אלישע וסגנית יו"ר העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם

 

מ' בחרה להיניק את תינוקה והוא ינק בתיאבון כל ארבע שעות. בהדרגה החלה לחוש בכאב גב תחתון מטריד וקבוע שהחמיר בעמידה והוקל רק בשכיבה. חברות אמרו לה שזה יחלוף, גם להן כאב הגב לאחר הלידה. אך אצל מ' הכאב לא הרפה והשתלט על חייה. לאחר שפנתה לרופא משפחה ונשלחה לצילום עמוד שדרה, נתבשרה כי נצפו שני שברים בחוליות העמוד השדרה המותני. לאחר מכן הופנתה לבדיקות מעבדה ובדיקת צפיפות עצם, והתוצאות העידו כי היא סובלת ממחלה נדירה – אוסטיאופורוזיס (דלדול עצם) לאחר לידה. הומלץ לה להפסיק מיד להיניק את תינוקה.

מחסני הסידן שבשלד האדם כוללים 1,200-1,000 גרם סידן. בהריון נרתם גוף האשה לסיפוק צורכי העובר המתפתח, וגם עצמותיו מתפתחות מחומרי הגלם שהיא מספקת לו. בשליש האחרון של ההיריון עוברים מגוף האשה 30 גרם סידן, כ-3% ממחסני הסידן שלה – הנחשבים לכמות גדולה שצריכה לעבור בפרק זמן קצר יחסית – לטובת בניית עצמותיו של העובר. כדי לפצות על כך, הורמונים וחומרים שמיוצרים בכמויות מוגברות בגופה בתקופה זו מסייעים להכפלת ספיגת הסידן שהיא צורכת. למשל, מוכפל מטבוליט (תרכובת) פעיל של ויטמין D – ויטמין המסייע לספיגת הסידן במעי. בנוסף, עולה רמתו של ההורמון הנשי אסטרוגן, שמגן על השלד בפני פירוק עצם כיוון שהוא מפחית פעילות של תאים מפרקי עצם. חשוב לציין שבעצם מתרחשים במשך כל ימי חיינו תהליכים של הרס ובניה, בכך מוחלפת עצם ישנה בחדשה וגמישה יותר. תהלכים אלה מתבצעים על ידי פעילות של תאים מפרקי עצם – האוסטיאוקלסטים, ותאים בוני עצם-האוסטיאובלסטים המאוגדים בשלד האדם ביחידות תפקודיות מיקרוסקופיות. מאזן התהלכים משתנה בתקופות חיים שונות ובהשפעה של הורמונים שונים, כגון האסטרוגן, הורמון יותרת התריס והורמון ה- PTHrP. לדוגמא בתקופת הגדילה וההתבגרות המאזן חיובי, כלומר לטובת הבניה ולאחר הפסקת המחזור ( מנופאוזה) המאזן הופך לשלילי.   כמובן שבתום ההיריון תהליכים אלו מסתיימים.

בהנקה צורך העובר בין 280 ל-400 מ"ג סידן ליממה בחלב אם, בהנקת תאומים ניתן להגיע לצריכה של 1000 מ"ג ליממה, זאת מתוך 1,200-500 מ"ג סידן שצורכת אשה ביממה. שדיה של האם המיניקה מייצרים הורמון בשם PTHrP שמסוגל לגייס את הסידן ממחסני הסידן שלה כיוון שהוא מאיץ פעילות של תאים מפרקי עצם (ולאחר מכן מאיץ גם את ספיגת הסידן בחזרה לגוף, בכליה), הורמון יחודי זה פועל דרך הקולטן ( "מנעול" המצוי על תאי העצם והכליה ש"פתיחתו" על ידי ההורמון מאפשרת פעילות ביולוגית) של הורמון יותרת התריס, ההורמון החשוב ביותר לויסות משק הסידן בגוף האדם. ולהגביר את ריכוזו בחלב. כך שלאורך תקופת ההנקה מאבדת האם ממסת העצם שלה 3%-1% בחודש (לשם השוואה, לאחר הפסקת המחזור אשה מאבדת ממסה זו 3%-1% בשנה). במקרים נדירים מאוד, שלד האם אינו מסוגל לעמוד בהצלחה בתהליך דלדול העצם בהנקה. זאת כפי הנראה מסיבות גנטיות או סביבתיות – כגון חסר קיצוני בוויטמין D או תזונה שאינה מכילה את מכלול הרכיבים הנדרשים לשמירת עצם בכמות מספקת כגון חלבון, קלוריות, ויטמינים ומינרלים. כתוצאה מכך נוצרים שברים לאחר חבלה מינימלית, כגון נפילה מגובה עמידה, או ללא חבלה כלל.

ומהו הטיפול? קודם כל, יש להפסיק את ההנקה, כך שיופסק גם ייצור ההורמון PTHrP ועמו הפירוק המואץ של העצם. לאחר הפסקת ההנקה חוזר גם המחזור החודשי ורמת האסטרוגן, שכאמור נחוץ לשמירת העצם, עולה. בתקופת ההנקה הפרשת ההורמון פרולקטין (המסייע בייצור חלב בבלוטות החלב לאחר הלידה) עולה – והורמון זה מדכא את ייצור הורמוני הבקרה של הורמוני המין הנשיים, כגון אסטרוגן, וכתוצאה מכך בדרך כלל נבלם תהליך הביוץ ונעלם המחזור החודשי. כך, בתום ההנקה רמת הפרולקטין יורדת והמחזור החודשי ועמו האסטרוגן חוזרים. בנוסף יש לדאוג כמובן לתיקון חוסרים, כגון צריכת סידן בכמות מספקת ורמת ויטמין D נאותה. לרוב צעדים אלה מספיקים להחלמה ואם לא – תקבל האשה באישור מיוחד תרופה בונת עצם.

ואם נחזור למ' – מצבה השתפר ולאחר כמה שנים רצתה להרחיב את משפחתה. האנדוקרינולוגית שטיפלה בה ציינה בפניה כי לפי העדויות בספרות הרפואית ולפי ניסיונה האישי, נשים רבות שסבלו מאוסטיאופורוזיס לאחר לידה עברו הריון ולידה נוספים ללא סיבוכים. ואכן כך היה גם אצל מ', שבחרה לא להיניק את תינוקה הנוסף, לפי המלצת הרופאה. כיום, אף על פי שאוסטיאופורוזיס לאחר לידה נחשבת למחלה נדירה מאוד, חשוב להעלות את המודעות לה ולאבחנה במועד כדי למנוע נזק אפשרי לשלד ולשמור על בריאותן של הנשים הנמצאות בסיכון.

 

הרשמו לניוזלטר