בגיליון הפעם:
שכיחות אוסטיאופורוזיס וגורמי סיכון בחולי סוכרת סוג 1.
הבדלים ביוכימיים בין גברים לנשים לאחר שבר צוואר ירך
טפול לאוסטיאופורוזיס והסתיידות כלי דם ומסתמי הלב:
השפעת תרופות נוגדות פרוק עצם על הסתיידויות בכלי הדם ובמסתמי הלב אינה ברורה די הצורך. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לסכם את הידוע על הקשר הזה באוכלוסיות שונות ולהעריך האם טפול נוגד פרוק עצם יכול להשפיע על השכיחות או ההתקדמות של מדדים שונים של הסתיידות כלי דם ומסתמי הלב.
החוקרים סקרו את המחקרים השונים שפורסמו בנושא עד 10.2024.
מבין סך 4071 מחקרים נמצאו 15 מחקרים שהכילו נתונים מתאימים למטה-אנליזה. השפעה על תהליך ההסתיידות באבי העורקים (אאורטה) נבדקה ב- 6 מחקרים עם 1815 נבדקים, הסתיידות העורקים הכליליים נבדקה ב-4 מחקרים עם 239 נבדקים, החמרה בהסתיידות העורקים הכליליים נבדקה ב-3 מחקרים עם 218 נבדקים, הצרות המסתם האורטלי נבדקה ב-4 מחקרים עם 353 נבדקים, ומקטע הפליטה של החדר השמאלי (מדד של תפקוד שריר הלב) נבדק ב- 3 מחקרים עם 201 נבדקים.
טפול נוגד פרוק עצם היה קשור לשפור קל ובלתי משמעותי בהסתיידות אבי העורקים והעורקים הכליליים, בשפור קל ובלתי משמעותי במקטע הפליטה של החדר השמאלי של הלב, ובשפור קל ומשמעותי במידת ההסתיידות של המסתם האורטלי.
החוקרים מסיקים שלטפול נוגד פרוק עצם יש השפעה חיובית קלה על הצרות המסתם האורטלי, אך לא ברור אם יש לכך תרומה משמעותית להפחתת תחלואה ותמותה עקב מחלת המסתם.
אוסטיאופורוזיס בסוכרת 1:
סוכרת 1 קשורה בסיכון מוגבר לשברים. הסיכון לשבר ירך גבוה עד פי 7 בקבוצת חולים זו. ארגון הסוכרת האמריקאי , ADA, המליץ ב-2024 להנמיך את סף צפיפות העצם בחולי סוכרת 1 לצורך טפול לאוסטאופורוזיס מ-T-score -2.5 ל- T-score -2.0 .
מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את שכיחות אוסטיאופורוזיס וגורמי הסיכון לאוסטיאופורוזיס בחולי סוכרת 1, על פי הקריטריונים הקלאסיים שנקבעו בזמנו על ידי ארגון הבריאות העולמי, ועל פי הסף החדש המוצע על ידי ADA.
במחקר חתך נאספו נתונים ממרפאת סוכרת 1 באוניברסיטת ארהאוס בדנמרק. המטופלים במרפאה הוזמנו לעבור בדיקת צפיפות עצם בעמוד השדרה ובירך ע"י DXA , בשנים 2020-2022.
נבדקו 764 גברים ונשים, 25.5% אובחנו עם אוסטיאופורוזיס לפי שבר בחוליה או T-score<-2.5 , ו-36% אובחנו לפי הקריטריונים של ADA, עם שבר בחוליה או T-score<-2.0.
גיל מתקדם וספור משפחתי של אוסטיאופורוזיס העלו את הסיכון לאבחון לאאוסטיאופורוזיס, בעוד שמסת גוף גבוהה הפחיתה את הסיכון.
החוקרים הסיקו ששעור גבוה של חולי סוכרת 1 לוקים באוסטיאופורוזיס, והשעור גבוה עוד יותר כאשר מיישמים את הקריטריונים המוצעים על ידי ADA. איבחון מוקדם וטפול מתאים עשוי להקטין את הסיכון הגבוה לשברים בחולי סוכרת 1. החוקרים קוראים לערוך בדיקות סקר לאוסטיאופורוזיס הגברים ובנשים עם סוכרת 1 החל מגיל 50.
הבדלים בין רמות ויטמין D וסמנים ביוכימיים של העצם בין גברים לנשים לאחר שבר צוואר הירך:
תהליך השקום משבר ירך והגורמים המשפיעים עליו נחקר בעיקר בנשים.
מטרת המחקר שנערך בארה"ב הייתה לבדוק את ההבדלים בין גברים ונשים ברמות ויטמין D וסמני העצם ביחס לצפיפות העצם והתפקוד הגופני בשנה שלאחר שבר ירך. הבדלים אלה יכולים להשפיע על בחירת טפול מתאים לאחר השבר.
אוכלוסיית המחקר כללה 157 גברים ו-154 נשים בני 65 לפחות המתגוררים בקהילה, אשר סבלו משבר צוואר הירך ואושפזו בבתי חולים בבולטימור . נערכו בדיקות דם לרמות ויטמין D (25 הידרוקסיויטמין D), סמני העצם CTX ו- P1NP1, הורמון הפרתירואיד (PTH) ובדיקת צפיפות העצם בצוואר הירך הלא-שבור תוך 15 ימים מהשבר, וגם 6 ו-12 חדשים לאחר השבר. הערכת התפקוד הגופני נעשתה לפי מבחן SPPB (הכולל הערכת שווי משקל, מהירות הליכה וקימה מכסא) במועדים 2, 6 ו-12 חדשים לאחר השבר.
רמת ויטמין D החציונית בעת האשפוז עקב שבר הירך הייתה נמוכה יותר בגברים במידה מובהקת: 15.2 נג/מל בגברים ו-23.9 נג/מל בנשים, ונותרה נמוכה יחסית בגברים באופן מובהק גם 2,6 ו-12 חדשים לאחר השבר. שעור הגברים שסבל מחסר בויטמין D בקבלה לאישפוז (רמה נמוכה מ-20 נג/מל היה 72% לעומת 37% בקרב הנשים. חסר חמור בויטמין D (פחות מ-10 נג/מל) נמצא אצל 22% מהגברים ו-10% מהשנים.
סמן העצם CTX היה גבוה יותר בגברים במידה מובהקת בעת האשפוז וגם 2 ו-6 חדשים לאחר השבר. לא נמצאו הבדלים ברמות הורמון הפרתירואיד בין גברים לנשים.
בקרב הנשים היה קשר בין רמות גבוהות יותר של ויטמין D , רמות גבוהות יותר של סמן העצם P1NP , רמות נמוכות יותר של הורמון הפרתירואיד ורמת נמוכות יותר של סמן העצם CTX לבין צפיפות עצם גבוהה יותר. בגברים נמצא שצפיפות עצם גבוהה יותר הייתה קשורה רק לרמה נמוכה יותר של הורמון הפרתירואיד וסמן העצם CTX.
רמות גבוהות יותר של ויטמין D היו קשורות לתפקוד גופני טוב יותר במהלך השנה לאחר השבר הן בגברים והן בנשים. לא נמצא קשר בין רמות סמנים ביוכימיים של העצם והורמון הפרתירואיד לבין התפקוד הגופני.
החוקרים מסכמים כי נמצאו הבדלים בין גברים לנשים ברמות ויטמין D וסמנים ביוכימיים של העצם במהלך שנה לאחר שבר ירך. ממצאים אלה מדגישים את חשיבות בדיקת ויטמין D בגיל הקשיש ותיקון החסר אם קיים כמו גם את חשיבות מתן טיפול תרופתי לאחר שבר צוואר הירך במטרה להפחית את איבוד העצם.
מאת: ד"ר איריס ורד. רופאה בכירה במכון האנדוקריני במרכז הרפואי שיבא, תל השומר ובמרכז בריאות האישה, רמת אביב.